ביקורת ספרותית על אש - שבע הממלכות - שבע הממלכות #2 מאת קריסטין קאשור
בזבוז של זמן

---

כמה ציפיתי לFire!
Graceling היה ספר מדהים עם גיבורה נהדרת ועלילה שמצטיינת בהקמת הנופך הפנטסטי הקלאסי לתחיה בכתיבה זורמת וקלילה-משהו. כמה נהנתי ממנו. למעשה, נראה היה שכמעט כל בנות גילי אהבו אותו (לפחות אלו שהתנתקו מטרילוגיות הדיסטופיה direct-to-DVD-release וראו "אמיצה" ארבע פעמים ויותר), המבקרים יצרו באזז אדיר בנוגע לגיבורה החדשה, שמייצגת בצורה המיטבית והפמיניסטית את הדור הפוסט-פמיניסטי שבלבו שייך לפמיניזם עמוקות: אחרי זינה ובאפי, נערה גיבורה ולוחמת, הרפתקנית עם רגשות ויצרים נעריים - הייתה בהחלט משב רוח מרענן שכולי תקווה שיפוך לסופה.
על כן קל להבין עד כמה התרגשתי למשמע הבשורה: זו טרילוגיה, הידד!
מרגע קריאת התקציר לראשונה, חדשים ספורים לפני יציאתו (וחודשים רבים לפני תרגומו) - חשבתי שיהיה נהדר. אמנם ציפיתי להמשך ישיר עם קטסה ופּו, אבל גם לגיבורה חדשה הייתי מוכנה. כמה ציפיות!
כגודל הציפיה, כך גודל האכזבה.
"אֵש" הוא אחד הספרים שהכי הצטערתי שקראתי.
הוא לא סתם מאכזב: הוא משפיל ומחפיר. "מאכזב" זה תואר שנותנים לספר עם פוטנציאל ממומש שהולך לכיוון לא מעניין, לא מרתק ולא משאיר "טעם של עוד". 2/5 כוכבים, אם תואילו. לעומת זאת, "משפיל ומחפיר" זה ספר עם פוטנציאל רב - שלא התממש בכלל! ציפינו לגדולות מקאשור, ונתקענו עם ספר שאיננו גרוע, אלא חסר עלילה ותוכן. אין לי מושג כיצד הספר הסתיים, למרות שקראתי את העמודים האחרונים - יותר מפעם אחת. זה ספר מביש.
העלילה:
היא נמצאת ב"הרפתקאותיו של תום סוייר", ב"תקוות גדולות", ב"תמונתו של דוריאן גריי", ב"הגלגול", ב"דמדומים" וב"הקמילה". היא לא קיימת פה בשום מובן. לא קרה פה כלום. קראתי ספר שלם בו ה"גיבורה" נסעה קצת ואז נתקעה בארמון מבודד עם המון שומרים, בעלי תארים שנפשם משתוקקת להתעסק אתה, עופות דורסים שמשוועים לטרוף אותה והרבה שבויים ממלחמה לא מובנת. הקטעים שאמורים לשלב אותה בתכנון האסטרטגי, לעורר את הקורא לזכרונות מילדותה מאב אוהב/אויב או למחות דמעה מהעין כשהיא דוחה ומתאהבת בשלל מחזרים אוויליים - היו גרועים. למרות כל הניסיונות, היא סירבה להשתתף בפעולת הגומלין הטבעית שנקראית socialization (התחברות?)
"אש" אמורה להיות חזקה ומגניבה, או לפחות לא נופלת מהרף ההגיוני (שאמור להיות הפופולרי) שהציבה קטסה - אבל כאן הבחורה נורא פסיבית. 'אוו, היא כל כך יפה, השיער שלה יפה וארוך ובוער', 'כולם מתאהבים בה, איך ייתכן שהיא לא מאושרת?!' וכו' - לא סתם מטופש, אלא גובל בעלבון!
כמו שאמרתי, היא לא עשתה כלום: פשוט ישבה שם, אומרים שהיא מתחקרת אנשים, מרכלים עליה, מנסים להתנקש בה כמה פעמים, כל הזכרים הלגיטימיים וגם הלא לגיטימיים כרוכים אחריה והיא מרחפת לה בארמון המטופש - אבל היא לא עושה כלום!
מילא, עם גיבורה פסיבית שבעולמה הגברים מזיזים הכל (אגב, אפילו את זה הם לא עושים!!) אפשר עוד להסתדר (תוך העוויית פה קשה ביותר שספק אם יהיה אפשר למחוק או להעלים את קמטוטיה אי פעם) - אבל כלום לא קורה אפילו מסביב לה! היא ממש משרה אווירה של חוסר מעש על כולם.
ויותר גרוע, אפילו הזכרונות שלה על אביה לא מעניינים.
אפילו המחשבות הפרטיות שלה, שאמורות ליצור בינינו איזשהי קרבה -יוצרות רק איבה: 'קאשור חושבת שאנחנו טפשים ורדודים כל כך?'

To be avoided at all costs!

» ביקורות נוספות של נערה עם קעקוע דרקון
» ביקורות נוספות על אש - שבע הממלכות - שבע הממלכות #2