ביקורת ספרותית על מועדון קרב מאת צ'אק פלאניוק
ספר טוב

---

*ספוילר**
אני בוחרת לדלג בשלב הזה על הניסיון להבהיר את הקונספט המשגע, כי הסבירו אותו טוב לפניי ואני מרגישה כי קטונתי.
ברוב הספר הייתי די אדישה, מחכה לנקודה שבה הסיפור ירגש אותי. זוהי ציפייה שגרתית, כך אני נוהגת ברוב הספרים שאני קוראת אלא אם כן ציפיותיי כה גבוהות שהדריכות והרצון להיות מופתעת כובשים אותי מן ההתחלה - בצדק (לשמחתי הרבה), או שלא.
נקודת השיא מבחינתי הייתה בפרק 20 (מציינת את המספר כדי שאוכל לחזור אליו אחר כך), שרק אחריו בעצם הבנתי מה מתרחש ומי נגד מי, מספר/טיילר מספר/מרלה מספר/קופי החלל והקשר בין כל הגורמים הללו. בפרק הזה, *המספר חסר- השם בוחר אדם להקריב, סוחט אקדח לרקתו ומעניק לו את חייו במתנה. מבעית, מהמם, וכנראה אחד מהרגעים הבודדים עד אז שריגשו אותי; רגע פסיכי, אולם באופן מעוות להחריד, היה בו אקט מלאכי. מספר חסר- שם מזכיר לעובד סופרמרקט שחי על שכר מינימום שישנם הורים שמחכים לו בבית, חלומות ילדות שלא הוגשמו, מכריח אותו להישבע שלמחרת בבוקר יתחיל לממש אותם ושולח אותו הביתה לחיים חדשים, לאכול את ארוחת הערב הטעימה ביותר, לישון את השינה המתוקה ביותר, ולהתחיל למחרת את היום הטוב ביותר שיהיה לו. אלמלא הסצנה הזו לא הייתה מזעזעת אותי כל כך ומכסה אותי בזיעה קרה, לא הייתי מבחינה במשפט היחיד שהמספר חסר- השם חזר עליו כל כך הרבה, ורק אז מבינה את משמעותו, למה הוא עושה את מה שהוא עושה: טיילר. הבחור הנערץ והמושלם שלא היה נוכח כל כך הרבה זמן, ונושא את הפקודה שהובילה לסצנה הזו, למשל - להקריב שנים עשר אנשים ולקחת את רישיונות הנהיגה שלהם.**
בפרק הבא הכל כבר מובן.

אתה יכול להתעורר בזמן האחר ובמקום אחר. אתה גם יכול להתעורר בדמות בן אדם אחר. כשאנשים מזהים אותך בערים אחרות שמעולם לא היית בהן, זה מפני שהתעוררת מישהו אחר, אתה טיילר דרדן. *פרי בריאתך, אגדי מכדי להיות אמתי, מעולם לא נולד, אלא כבש לעצמו גוף וכבר לא ברור מי שולט בבשר החם שנפצע מכל המפגשים הליליים עם זרים שרק רוצים לפרוק את תסכולם במקום מרוחק - לפחות בהלך הרוח - מעולם הצריכה הפוסט מודרני שלא מספק אף צורך אנושי שפעם עוד היה לנו, כי כסף לא יכול לקנות אושר וכו'. בלילות, הוא אנרכיסט לוחמני שהמנטרות שלו משוננות בפי רבים ברחבי הארץ, וביום הוא חסר שם, מפנטז על אישה שאת שמה האמתי אינו יודע), מאיים על הבוס שלו באגרופים מדממים או בפיצוץ מסכים כה יעיל שאלן קרלסון היה גאה.

» ביקורות נוספות של נערה עם קעקוע דרקון
» ביקורות נוספות על מועדון קרב