ביקורת ספרותית על The Fault In Our Stars מאת John Green
ספר לא משהו

---

"אשמת הכוכבים" אינו מאד שונה מספריו האחרים של ג'ון גרין שקראתי, "מחפשים את אלסקה" וPaper Towns. זה היה חביב, אבל כמות הקלישאות שכל כך מאפיינות אותו והדמות המאוסה של אוגוסטוס פגמו לא מעט בשביעות רצוני.
בהתחלה הסיפור זרם, היה נחמד, ולשמחתי כלל שני נושאים חשובים: נער שמתעוור, ואיך בני נוער מתמודדים עם מוות. אולם, מדובר בבני הנוער שג'ון גרין בורא - הם בד"כ מגניבים מדי ביקום המופלא שנברא במיוחד בשבילם, כולם אוהבים שירה ומתבטאים בצורה שמשלבת מהירות מחשבה של סיטקום ואת השנינות של "בנות גילמור" ו"רוזאן". לא כל כך קל, אפוא, להשליך את האישיות שלהם על בני נוער אמתיים שמתמודדים עם מחלות סופניות במציאות. אהבתי את הדרך הטבעית שבה גרין הרג דווקא את הדמות "שלא ציפינו" לה, כלומר אוגוסטוס במקום הייזל, שיטה שרווחה אחרי יציאת "שומרת אחותי" לפני עשור.
אחד הדברים שמצאו חן בעיניי, כאמור, הייתה הדרך היומרנית שבה גרין דובב את דמויותיו ושיבוץ קטעי השירה בדבריהם. הפליא אותי ההתייחסות שלו לוולט ויטמן ב"Paper Towns", לדוגמא.
בסיכומו של דבר, כנראה שלא אקרא עוד ספר של ג'ון גרין, לא משנה כמה פופולרי הוא יהיה, וזו אכן הייתה חתימה טובה שלו כסופר אף על פי שלא הייתה מצוינת.

» ביקורות נוספות של נערה עם קעקוע דרקון
» ביקורות נוספות על The Fault In Our Stars