ביקורת ספרותית על ילדה עם שיער מוזר - סיפורים ומסות - סיפורת # מאת דיוויד פוסטר וואלאס
ספר טוב

---

האסופה הזאת, בחלקה, משאירה חותם חזק. וואלאס ניחן בכשרון ספרותי ענק, זאת רואים בערך כבר מתוך
שני העמודים הראשונים בספר, ועם המבט החודר, העוקב אחרי פרטי-פרטים , הוא מצליח להוציא
אותנו הקוראים ולו למעט זמן מההסתכלות הרובוטית שלנו אל התבוננות, שעליה הוא מדבר במסה
החותמת ״אלו הם מים״. כרגע סיימיתי את אלו הם מים, והמסה הזאת מבטאת במילים את מה שעובר
עליי לעיתים תכופות, המרירות הקטנונית הזאת ביום-יום הנובעת מהסתכלות אגוצנטרית לא מודעת,
מה שוואלאס מכנה ״ברירת מחדל מובנית״. הנאום (המובא במסה זו) של וואלאס,
נראה בנאלי ממבט ראשון, ובגלל זה, בין היתר, הוא חשש כנראה שהוא ייתפס כמטיף למוסר.
אך לא כך הוא, ניכר שזה היה ערך עליון שלפיו ניסה לחיות וואלאס, וכנראה שזה כל כך הכאיב
לו כשהוא חש שהוא נכשל בכך, עד שהוא תפס את עצמו כמתחזה, כפי שעולה מ ״ניאון ותיק וטוב״.
ניאון ותיק וטוב הוא מונולוג מבריק, קשה לקריאה, שבו המספר מחשיב את חייו להתחזות אחת גדולה,
ומפרש למה החליט לשים להם קץ.
אחד המשפטים שם הוא ״ אמרתי שאני יודע מה הבעיה שלי, מה שאני לא יכול לעשות זה לחסל אותה״.
במילים כה פשוטות מסביר וואלאס, למה קשה לנו כל כך לשנות דברים שאנו לא אוהבים בעצמנו,
גם אם אנחנו רוצים לשנות אותם.
ב ״קחו בחשבון את הלובסטר״ מעלה וואלאס באופן לא שיפוטי או מטיף סוגיה שעברה בראש הרבה מאיתנו:
מה עושים עם הידע שמכאיבים לחיות ( מכאיבים זה בלשון המעטה, יותר נכון לומר מתעללים)
שאת בשרן אנו אוכלים בארוחה מהנה? מרשימה הכתיבה העיתונאית המעמיקה כאן.
וואלאס מספר שהוא ״מבולבל״ מחשיבה על סוגיה זו, והוא מצליח להעביר
בלבול זה לקורא.
יש בספר מצד שני משהו שמעורר אנטי, ניסיתי לברר לעצמי מהוא, ונראה לי שזוהי תפיסת הפרטי פרטים הזו עצמה. היא מלאה ומעייפת כי התמונה שאנו רוצים לצייר לעצמנו היא תמונה
של יופי. של אסתטיקה. קשה לנו לשמוע על הכיעור, שבא בפרטים.

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על ילדה עם שיער מוזר - סיפורים ומסות - סיפורת #