ביקורת ספרותית על לא רציונלי ולא במקרה מאת דן אריאלי
ספר טוב

---

רציתי לכתוב ביקורת על הספר הזה כבר מזמן, אבל גיליתי שאני לא זוכרת ממנו כלום. אני עדיין לא זוכרת ממנו כמעט שום דבר, אבל החלטתי לנסות בכל זאת, כשהוא לידי לעזרה במקרה הצורך.

אני מנסה לפעול על פי ההיגיון ודרך הישר, אני מחשיבה את עצמי לבן אדם יחסית שקול, ובכל זאת לפעמים ההיגיון והשפיות שלי עוזבים אותי והולכים לטייל בדיוק כשאני זקוקה להם יותר מכל (יש כמה אנשים שקוראים את הביקורת הזו והרוויחו ביושר את הזכות להרים גבה ולשאול: "באמת,(שם אמיתי מצונזר), רק לפעמים?". זה בסדר. הם הרוויחו את הזכות הזו, כמו שאמרתי.). ואז אני עושה דברים מוזרים לגמרי, ונראה לי שזה המקום להשתמש בקלישאה ולומר שאני "הולכת בעקבות הלב".

אז מה לעזאזל קורה לי, ולמה אני עושה את הדבר הכי פחות הגיוני בנסיבות מסוימות? התשובה הפשוטה היא שאני נערה מתבגרת, אבל איכשהו לא נראה לי שזה יעבור עם הזמן.
בספר הזה דן אריאלי מסביר כמה דברים שלא ידענו על עצמנו ושטוב לדעת. פרטים נוספים בגב הספר.

הספר הזה הגיע אליי מסבתא שלי. אני זוכרת שהדבר הראשון שחשבתי אחרי שסיימתי אותו היה: "אני צריכה לקרוא יותר ספרי מדע פופולרי." אז לקחתי את ספר ההמשך ("לא רציונלי אבל לא נורא". תודה, דן! זה לא נורא שאני לא רציונלית! הצלת אותי!) מהספריה.

כיף לקרוא בספר הזה. קודם כל, רואים היטב שהושקע מאמץ בהתאמת הספר לקהל הישראלי. זה חשוב, וסגנון הכתיבה הנחמד והקולח של אריאלי נשמע טוב גם בעברית. זו אחת הסיבות המרכזיות להנאה שלי מהספר.
בכל אחד מפרקי הספר מציג אריאלי (אפשר לקרוא לך דן?) עיקרון אחר שחקר. הוא מסביר אותו בשפה בהירה ומעניינת, הרבה פעמים מוסיף גם סיפור אישי מעניין לא פחות, לפעמים גם מרגש, ומנסה להסביר לנו איך העיקרון הזה נוגע לחיים המעשיים שלנו. היופי שבספר הזה הוא שהוא לא מנסה להיות ספר תיאוריה, וגם לא ספר-הוראות-לשיפור-חייך-האומללים, הוא איפשהו באמצע. הוא לא עוסק יותר מדי בעקרונות, אבל גם לא מדלג על דוגמאות מהחיים. בנוסף, כל הנושאים שאריאלי מציג מעניינים ומושכים.

עם זאת, ניכר שהספר מנסה למשוך: הכותרות פיקנטיות ומעוררות עניין, התקציר מבטיח תשובה למגוון שאלות שמטרידות אותנו (אני באופן אישי זקוקה לקריאה חוזרת של הפרק על דחיינות, כדי לנסות להבין למה עדיין לא הכנתי את עבודת הקיץ שלי במתמטיקה. התשובה היא שאני מתעצלת, אבל בטח יש הסבר שנשמע טוב יותר. אני צריכה לקרוא כדי להיזכר.), שבחים מודפסים בסימניות הצדדיות (אני סתם קוראת לחלקים האלה ככה. אם יש משהו שאני שונאת, זה שמשתמשים בהם כסימניה.).

אני מוצאת את עצמי פותחת את הספר הזה שוב ושוב ובוחרת כל פעם פרק אחר לקרוא. אני עוברת שוב ושוב על הנושאים. אני אמנם לא חושבת שהספר שינה את נקודת מבטי על החיים, אבל אני חושבת שיש בו דברים שטוב לדעת על טבע האדם.
חוץ מזה, עולות ממנו כמה מסקנות מעודדות ומנחמות בהחלט:
נתון: אנחנו לא רציונליים, אבל...
מסקנות:
1. זה בסדר, כולם ככה.
2. זה לגמרי נורמלי.
3. גם חוסר הרציונליות שלנו קצת צפוי, איכשהו.
4. אפשר לנצל את זה כדי לשלוט בעצמנו.
ולסיום - אנחנו לא רציונליים, אבל (5.) אם זה גורם לאנשים לכתוב כאלה ספרים נחמדים שכיף להעביר איתם את הזמן, אני מקבלת את זה בהבנה ובאהבה.

» ביקורות נוספות של מילים
» ביקורות נוספות על לא רציונלי ולא במקרה