ביקורת ספרותית על לא רציונלי ולא במקרה מאת דן אריאלי

---

בסדרה "רמזור" זכור לי פרק שבו איצקו (ליאור חלפון) מקבל עצה מחפר גורי (נירו לוי) איך להיראות אטרקטיבי בעיני נשים: צא למסיבה, אבל תבוא עם חבר שנראה די כמוך, רק קצת פחות טוב.
איצקו מבקש מאמיר (אדיר מילר) לבוא איתו למסיבה, ואמיר מתחיל לחשוד ומברר מה חפר אמר לו...
אמיר כמובן נורא נעלב כשהוא מגלה שלשם איצקו לקח את העצה, ושהוא באמת משוכנע שאמיר הוא הפחות אטרקטיבי ביניהם.
כמו רוב העצות של חפר - זה לא מוביל לשום מקום טוב, אז כך שדי הופתעתי לראות סיטואציה כמעט אחד לאחד בספר הזה, וזה בפשט של העניין הפתרון שדן אריאלי מציע, לגברים שמתקשים במציאת זוגיות ויצירת רושם ראשוני.
בהתחשב בעובדה שבחלקים אחרים של הספר דן מצטט ממאמריהם של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי שדרכו הצטלבה עם דרכם במהלך הקריירה, ובהתחשב בהסתכלות הכן דווקא די רציונלית ואקדמית שלו על העולם (שהיא שנויה במחלוקת, וחלק מהאמירות שלו כבר עוררו סערות גדולות בעיקר לגבי נושאי חיים ובריאות)
מספר רעיונות מהספר הזה די מפתיעים...

נושא "אפקט הפיתיון" נוגע לתחומי חיים רבים, לא רק היכרויות ומסיבות...
גם בתחומים "סאחיים" נצטרך לשכנע שאנחנו טובים מהמתחרים. נרצה לדוג' להשכיר דירה, למכור ספרים, לעודד אכילה בריאה...
אבל לפעמים, אנחנו פשוט לא יותר טובים מהמתחרים הקיימים.
וכמו במקרה של איצקו, זה יכול להיות בזבוז זמן להמשיך ללכת לבד למסיבה, במקום ללכת עם עדות חיה לכמה עוד יותר גרוע זה יכול להיות...
זה מתקשר לנושא פסיכולוגי נוסף שעולה בספר שהוא במילים אחרות שנאת ההפסד. אנשים שונאים להפסיד כנראה אפילו יותר ממה שאוהבים להרוויח.
זה לא ממש הגיוני בהסתכלות כוללת, אבל אם יש סיכוי שבסוף המסיבה אני אתקע עם הפחות אטרקטיבי, אני אעדיף כבר מראש ללכת על האופציה ה"טובה מספיק".

אבל האם הזכייה האידיאלית תעשה אותנו מאושרים? המשכורת הכי גבוהה או הבחור הכי אטרקטיבי והדירה הכי שווה?
לטענת דן אריאלי זה תלוי בסובבים אותך.
הנה ציטוט מהספר שמראה שלא תמיד העושר מביא גם אושר:
"נפגשתי עם אחד המנהלים הבכירים בחברת השקעות גדולה בארצות הברית. במהלך שיחתנו הוא סיפר שאחד מעובדיו ניגש אליו לאחרונה כדי להתלונן על שכרו.
'כמה זמן אתה עובד בחברה?' שאל המנהל את האיש הצעיר.
'שלוש שנים. התחלתי לעבוד פה מיד אחרי שסיימתי את הלימודים', הייתה התשובה.
'וכשהצטרפת אלינו, כמה ציפית להרוויח אחרי שלוש שנים?'
'קיוויתי שארוויח בערך 100,000 דולר לשנה.' המנהל הביט בו בסקרנות.
'ועכשיו אתה מרוויח כמעט 300,000 דולר לשנה, אז איזו סיבה בדיוק יש לך להתלונן?, הוא שאל.
'טוב' גמגם האיש ,פשוט השניים שעובדים לידי, הם לא יותר טובים ממני והם מרוויחים 310,000 לשנה.'
המנהל לא ידע מה לומר."

לסיכום: ספר קליל ולא כל-כך מעמיק כמו ספרים אחרים בתחום כלכלה התנהגותית, אבל כן מאוד חווייתי ונקרא בקלות ובמהירות.
חלק מהמחקרים מעט ביזאריים אז הרשיתי לעצמי לדלג...

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על לא רציונלי ולא במקרה