ביקורת ספרותית על ג'יין אייר מאת שרלוט ברונטה
ספר מעולה

---

לכל ספר יש מטרה כלשהי. ולכל סופר יש מטרה נסתרת מאחורי כל דף וכל מילה שהוא אומר. ואני מרגישה כאילו הספר הזה עשה את שלו, והשיג את המטרה שלו.
הספר הזה משאיר אנשים קצת חסרי מילים. ולא תמיד יש מה לומר, ואיך לומר. אבל פשוט רציתי לומר משהו עליו.

ג'יין, גיבורה קטנה והירואית שכמותה. גיבורה בכל נים ונים בגופה. הפנים שלה, והגוף שלה - לא אידיאלים. אבל האישיות שלה בלתי נשכחת. שבירה וחזקה גם יחד, אנושית. בעוד שבספרות נוער מלטשים גיבורים לצורה אידיאלית, חסרת אישיות, ג'יין היא להבה של אישיות. של אופי. לא כל הבנות יעריצו אותה, ולא כל הבנים יתאהבו בה - והאופי הזה דווקא טוב. כי לא כל אחד יכול להבין אותו, לקלוט אותו. האופי הייחודי הזה הוא מה שהפך את הספר הזה לכל כך טוב.

אנחנו לומדים להכיר את הדמות המדהימה הזאת היישר מההתחלה. וזאת אחת הנקודות הכי מועדפות עליי בספר. היא לא מתחילה לחיות עם סיפור האהבה, יש לה עבר שאנחנו קוראים ומודעים אליו.

ג'יין לא יפהפייה, לא באמת, וחוזרים על זה לאורך כל הספר. אבל מה שהכי יפה, הוא שהיופי של סיפור האהבה שלה מבוסס על הפנימיות. היא לא מצפה ליופי חיצוני מהאדם שהיא אוהבת, ועם הזמן, בעיניה, האדם שהיא אוהבת הרבה יותר יפה מכפי שהוא באמת. כי אהבה גורמת לך להסתכל על מישהו ולאהוב את המראה שלו, להכיר את המראה שלו ולהעריץ אותו. להכיר את החסרונות שלו ולאהוב אותו גם ככה. ואנחנו רואים בספר אהבה טהורה, מקסימה ואנושית במיטבה. אהבה אמיתית.

לדעתי, שרלוט ברונטה עשתה את שלה. היא כתבה. היא שינתה דברים, והיא עדיין משנה, בזכות הכתיבה שלה, בזכות ודרך הדמויות שלה. דמויות שלא מוכנות להשתנות רק כי מצפים מהן, רק כי חושבים שזה לטובתן. דמויות שנשארות בשלן.
סיפור האהבה לא גורם לרצות לקבל את הבחור, הוא דווקא גורם לנו לשאוף להגיע למצב שאנחנו מגיעים למצב שבו אנחנו יכולים לקבל את האנשים שאנחנו אוהבים, בחסרונות וביתרונות שלהם.
ועל זה מגיע לשרלוט ברונטה את כל הקרדיט שבעולם.

נ.ב -
כמו שהבנתם, אני ממליצה על הספר הזה בחום.

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על ג'יין אייר