ביקורת ספרותית על גן העדן [הוצאה מחודשת] מאת ארנסט המינגוויי
ספר בסדר

---

זה היה יכול להיות ירח דבש חלומי, אלמלא הכלה היתה כל כך מטורללת ומעצבנת...
למרות שהספר הזה הוא לא מפסגות היצירה של המינגווי, אני עדיין שמחה שקראתי אותו כי הכתיבה שלו פשוט מהפנטת.
זה כמו לראות תהליך של ציור: קווי מתאר בעפרון, שמתמלאים לאט לאט בכתמי צבע (או משהו כזה :) ). הוא אלוף ביצירת אוירה שנשארת איתך גם כשהספר נגמר.
המטורללת מחרבת באופן שיטתי את ההרמוניה ש(לכאורה) שררה בין בני הזוג. מצאה לה זמן טוב לבדוק את נטיותיה המיניות -
כרגע התחתנת, פסיכית! לא יכולת לעשות את זה קודם???
אה, נכון, אז העלילה לא היתה יכולה להתגלגל כפי שהמינגווי תכנן...
גם כאן, כמו בענבי זעם המעולה (ולכן שם זה נסלח), המינגווי
מתעכב בדקדקנות על פרטים טכניים. כאן הוא מדווח באובססיה על מה אוכלים, באיזה אלכוהול טובעים, מה לובשים וכו'. אם נעיף את כל אלה החוצה יישאר ספר דקיק.
אז נכון, זה לא ספר מעולה כפי שציפיתי שיהיה, אבל עדיין ניכרת בו הנגיעה הגאונית, הניצוץ - באיך ופחות במה.

» ביקורות נוספות של ציפי
» ביקורות נוספות על גן העדן [הוצאה מחודשת]