ביקורת ספרותית על אנשים טובים - מהדורת 2010 - ספריה לעם #622 מאת ניר ברעם
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 29 בדצמבר, 2010
ע"י קוראת הכל


ספר טוב. כבד, לא קל לקריאה, אבל מהסוג שמשאיר אותך עם מחשבות והרהורים.
התחלת הספר היתה לי קצת קשה. הצגת הדמויות נעשית עם המון רעשים מסביב עד שקשה להבחין בין עיקר לטפל, ובליל שמות רוסיים וגרמניים שוטף אותך כמו גל גדול ומאיים להטביע אותך. לדעתי אפשר היה להקל על הקורא את הכניסה לסיפור, אבל אם אתה מצליח להשאיר את הראש מעל המים ולשרוד את הרבע הראשון של הספר, ההמשך בהחלט שווה את המאמץ.

הסיפור מתחיל בשנת 1938, ומתרחש בגרמניה ורוסיה לסירוגין. פרק כאן ופרק שם במה שנראה בהתחלה כשתי עלילות מקבילות ללא נקודות השקה (אבל כמו בכל ספר טוב, זה רק נראה ככה). המלחמה הגדולה בפתח, אבל תומס, צעיר גרמני שאפתן, חלקלק עם נטייה למגלומניה לא יודע את זה עדיין. כשהרוחות הרעות נושבות בגרמניה ועוצרות את התקדמותו בשוק הפרטי, הוא מנסה לקחת את כישוריו השיווקיים ולהתאים אותם לצרכי גרמניה הנאצית, הגדלה והמתפשטת... במקביל, בלנינגרד, גם סאשה, נערה שהוריה עומדים להיאסר בעוון קשרים עם משוררת "חתרנית" (בסטנדרטים המטורפים של המפלגה הקומוניסטית), מחפשת דרך להציל את עורה, את משפחתה, ולהתאים את עצמה לתקופה.

יש דמיון רעיוני רב בין שתי העלילות הנפרדות. בהתמודדות של שני הגיבורים השונים עם הדילמות שהתקופה המסובכת שבה הם חיים מביאה לפתחם. בקוצר-הראייה של שניהם ובאי-ידיעתם את מה שצופן העתיד בחובו. הקורא, לעומתם, מכיר את ההיסטוריה ומביט בשני הטיפוסים האלה, כמו בשני דגים ששוחים באקווריום וחושבים שהם באוקיינוס האטלנטי, לא מבינים שהעולם כבר סוגר עליהם.

זו זווית מאוד מיוחדת להתבונן בה על התקופה, וניר ברעם הצליח להרשים אותי מאוד. גם במחקר ההיסטורי המעמיק והמקיף באופן בלתי רגיל שהוא ערך, בירידה לפרטי-פרטים של החיים היומיומיים בערים ובשנים שהוא עוסק בהן, גם בבחירת הדמויות הלא שגרתית שלו, שלא ניתן לנחש על פיה שמדובר בכותב ישראלי, ובעיקר - במורכבות שבה הוא מטפל בגיבוריו. עד סוף הספר לא הצלחתי לגבש דעה מוחלטת לגביהם. רגע אחד הם עוררו בי תחושות בוז וסלידה, וברגע האחר אמפטיה עמוקה... הספר מאתגר אותך לחשוב כל הזמן מה אתה היית עושה במקומם.

בשורה התחתונה, קשה להגדיר את הספר מהנה, הוא מאוד כבד, ובטח לא מתאים לכל אחד, אבל אני חושבת שמדובר בהישג ספרותי יוצא דופן לסופר כל כך צעיר (אישית, קשה לי להתאושש מזה שהוא צעיר ממני בשנתיים...). ספר שנותן נקודת מבט ייחודית על התקופה ומשאיר הרבה חומר למחשבה. לרציניים בלבד...
22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
קוראת הכל (לפני 14 שנים ו-8 חודשים)
באמת? תודה רבה! תודה גם למשבחים.
דבש (לפני 14 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מושלמת כל מה שתיכננתי לכתוב , כבר נכתב בביקורת זו. ומכיוון , שאין סיכוי שאני אנסח זאת יותר טוב, נותר לי רק לציין שאני מסכימה עם כל מלה.
קוראת הכל (לפני 14 שנים ו-9 חודשים)
תודה לכם, נורמן ושין שין הסקירות שלכם על הספר הם אלו שהביאו אותי לקרוא אותו מלכתחילה...
נורמן מיילר (לפני 14 שנים ו-9 חודשים)
מסכים, ביקורת חכמה בעיקר אהבתי את האופן שבו הגדרת את התחושה שלך לגבי הדמויות. אני חוויתי אותה תחושה. רגע אחד אתה מחבב אותן ורגע אחד סולד מהן, ועד הרגע האחרון קשה להחליט. לדעתי זה הישג גדול בעיקר אם גם עכשיו, כמה חודשים אחרי הקריאה, אני עדיין חושב על תומס וסשה מדי פעם.
שין שין (לפני 14 שנים ו-9 חודשים)
בקורת מצויינת המשקפת את טיבו של הספר.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ