ביקורת ספרותית על אנשים טובים - מהדורת 2010 - ספריה לעם #622 מאת ניר ברעם
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 30 ביוני, 2012
ע"י tuvia


אנשים טובים, כמו בכל מקום, יעשו את מה שאפשר לעשות באופן אישי על מנת לשמור על הביטחון האישי שלהם ( שכולל את כל המרכיבים שמשפיעים על צורת ורמת החיים), במשטר דמוקראטי, או כל משטר אחר, מכוון שכולנו שואפים לחיות בשקט בשלווה ובשלום.
אך מה קורה כשהלחץ המשטרי במדינות טוטליטריות מכריע את הרצון לעשות את הטוב והנכון לגבי הפרטים ולגבי החברה?
האם האנשים הטובים שבעת שלום, ישמרו על הפרטי הקטן שלהם וידאגו לטפח אותו, יחליפו אותו תחת לחץ המשטר לרצון הטוב הכללי, הציבורי, של המדינה?
בספרו עידן הקיצוניות , מתאר אריק הובסבאום מצב שבו גרמניה ורוסיה עברו תהליך של הקצנה כאשר האדם הקטן ״ נלחץ״ על ידי השלטון והופך מאדם קטן, שדואג לפרטי שלו לאדם שהוא
חלק מהכלל- אטום בציבור שרצונו מכוון על ידי המדינה.
במשטר טוטליטרי, חבורת האנשים שמופעל עליהם לחץ הופכים לאטומים אחידים, כולם נוהגים באותה הדרך ומקיימים את אותם החוקים כמו אחידות האטומים בחומר כל שהוא בטבע.
בספרו אנשים טובים, מתייחס , ניר ברעם בדיוק למצב אותו תיארתי לעיל.
שני אנשים טובים, בעלי רקע חברתי דומה, בעלי השכלה רחבה, מבית טוב, נלחצים על ידי משטר אשר הופך אותם לאטומים בודדים בחברה מכוונת, כמו אטומים בחומר.
לשני גבוריו, אין דרך להמלט מגורלם, ועליהם לציית ולהכנע למשטר ולקבל עליהם את גורלם, שאם לא פשוט יאבדו את חייהם.
כך קורה שסאשה מוכרת את הוריה לאובדנם , ותומס הופך למשת״פ של משרד החוץ הגרמני ועליו מוטל התפקיד לבנות פרדיגמה ולהטוות את הדרך לטיפול באוכלוסיה הפולנית על כל מרכיביה.
בהמשך , האנשים הטובים האלה, שכל מה שבעצם רצו זה לחיות חיים נורמאליים, נגררים על ידי המערכת ונמשכים איתה לגהנום.
האם הם ימצאו דרך להתחמק ולברוח מהגורל הצפוי להם?
האם יש בידם את הכוח והרצון למנוע את הצפוי לקרות?
ניר ברעם נוגע בספרו בתובנות רבות , שהמרכזית בעיני היא
היא יש לנו , לאנשים הטובים את הכוח לשנות את הקו , הגורל שצפוי לנו?
האם לנו, האטומים הקטנים יש את הכוח להתנגד ללחץ של השלטון ולכוון
את התנהגותו כלפינו על ידי התנגדותינו אנו.
ספר טוב!
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia (לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
אני מסכים עם דבריך הנס פלאדה היה אדם אמיץ והיו עוד כמה כאלו.
כמו שכבר כתבתי בהערה הקודמת , אם בכל גרמניה הוצאו להורג עשרת אלפים בני אדם והיו עוד שגורשו למחנות ושעליהם לא כתבתי,
אז אין ספק שזאת תעודת עניות למדינה שמכילה מאה מיליון תושבים.
צריך להעמיד את הנתונים האלה בפרופורציות.
ולדעתי יש גם מקום להשוות את ההתנגדות למשטר הנאצי עם ההתנגדות למשטר הסובייטי!
אין גם לשכוח שהטיהורים שעשה ה nkvd בקרב האוכלוסיה הסובייטית היו הרבה יותר חריפים, והקורבנות נספרו במיליונים, ואלה עוד היו בני עמם!
איזה עולם מטורף!
עולם (לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
נושא מרתק. אני קורא כעת את יומנו של האנס פאלאדה שנכתב בהיותו בכלא הנאצי... והדילמה הנוראה של אדם הגון תחת משטר דיקטטורי-טירוריסטי מאד רלוונטית גם לספר זה.
tuvia (לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
מיכאל, תוספת קטנה על מה שכתבתי כדי לעמוד על דרגת ההתנגדות למשטר הנאצי אני ממליץ לך לקרוא את הספר : ההתנגדות לנאצים , עורך משה צימרמן.
הוצאת מאגנס ואונ׳ העברית, ירושלים.
בעמוד 11 כותב משה צימרמן״ יש להכיר ולהבין את הסיכון הרב שהסתכן ברייל השלישיות מי שפעל או נדמה כפועל כנגד המשטר.
כך, אף דברים ומעשים שהמחקר אולי יימנע מלכלולם בכלל ההתנגדות נחשבו כאלה בימי הרייך השלישי, והחשודים בכך נענשו באכזריות האופיינית למשטר זה.
למעלה מעשרת אלפים איש נשפטו והוצאו להורג על פעולות וחשדות מעין אלה.״
ואני מוסיף ואומר מה הם עשרת אלפים אנשים מתוך מאה מיליון גרמנים?
איפה היו כל האנשים הטובים האחרים?
tuvia (לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
מיכאל שלום אכן, הוסבאום התנגד לציונות, והוא גם היה קומוניסט אדוק.
עד כדי כך שהוא היה מוזמן באופן קבוע על ידי המשטר הקומוניסטי
לבקר בכל מיני אירועים כמו חגיגות האחד במאי וכו׳
ההתנגדות שלו לציונות היתה ביטוי להיותו קומוניסט אדוק.
כל זה לא מונע ממנו לקבל את התשבוחות על הספרים הנפלאים שכתב.
כשאתה כותב להתחמק מהעדר למה אתה מתכוון? שהם לא התקרנפו?
מצטער לפקוח את עיניך מי שלא היו חלק מהעדר או שמצאו את עצמם במחנות ריכוז או שראשם עבר מתחת לגיליוטינה.
מעט מאוד אטומים חמקו מהלחץ של המשטר.
שבוע טוב לך
טוביה
מיכאל (לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
טוביה שתי הערות:א. הוסבאום רואה בצינות תופעה שלילית.
(לא קשור אבל מעניין שמצא לנכון לכתוב זאת בספרו).
ב. גם במשטרים דיקטטורים אפילו בגרמניה הנאצית אנשים טובים באמת הצליחו להתחמק מה"עדר".





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ