הביקורת נכתבה ביום ראשון, 25 במרץ, 2012
ע"י ליאור
ע"י ליאור
אם להתחיל מהסוף, זה אחד מהספרים הטובים שקראתי בשנים האחרונות.
אני ממעט לקרוא סופרים ישראליים, אבל ההפתעה העצומה שזימן לי "אנשים טובים" אולי תעודד אותי להשקיע בהם יותר.
הספר לא נופל ברמתו מהספר "לבד בברלין" של הנס פאלאדה. היכולת להעביר את תחושת החיים בגרמניה הנאצית היא מצמררת ממש, וההמחשה של דריסתו הפיזית והנפשית של היחיד מרשימה במיוחד כשיודעים שהכותב לא חי ולא חווה בעצמו את מוראות אותה התקופה.
אבל מעבר לתיאור החי של התקופה האפלה בגרמניה, מצליח ניר ברעם לצרף לספר תיאור מעולה של תקופה אפלה ומקבילה בברית המועצות.
תיאור יכולתו של השלטון הסובייטי להביא אנשים לבגוד בבני משפחתם הוא תיאור העומד בכל הסטנדרטים הגבוהים ביותר של אותם אנשים שתיארו מצב זה מתוך חוויות אישיות, כמו ארתור קסטלר בספר "אפלה בצהריים" או "חוג הסרטן" של סולז'ניצין.
התחקיר העמוק העומד ביסודו של הספר תורם תרומה מכרעת לכך שאי אפשר כמעט להוריד אותו מהידיים. מומלץ בחום לאותו סוג של אנשים שלא רואים תוכניות ריאליטי ולאלה שזוכרים שספר טוב הוא אחד התענוגות הגדולים של החיים.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שין שין
(לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
מצטרפת להמלצותיכם.
|
|
|
קוראת הכל
(לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
מסכימה איתך. ביקורת יפה לספר מצוין.
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
