ביקורת ספרותית על אלגנטיות של קיפוד מאת מוריאל ברברי
ספר טוב

---

ברומן הזה אין כמעט עלילה, הוא ערוך כיומן של ילדה מחוננת ומחשבותיה של אישה מבוגרת ממעמד חברתי נמוך, שבזכות שנינותה וצימאונה לידע הצליחה להפוך לאדם אינטליגנטי משכיל וחכם באמת.
ספר גדוש בתובנות ומחשבות מעניינות ועמוקות של שתיהן על החיים ומשמעותם, על טבע האדם, על תפקידה של האמנות בחיינו ועוד דברים רבים.
עבורי הספר הזה הוא בראש ובראשונה על בדידותם של אנשים, שלא דומים לסובבים אותם, ועל המאמצים שלהם למצוא את מקומם בחברה האנושית .
התלהבותי הראשונית מן הספר ירדה כמעט לגמרי לקראת סופו. לא יכולתי להיפטר מהרגשת זיוף מציקה. המחברת לא הצליחה לשכנע אותי בקיומם וכנותם של דמויות המשתתפות
בסיפור: הכול נראה מלאכותי ולא אמין. התנשאותן האינטלקטואלית של הגיבורות על הסביבה ותחושות בוז שהן חשות לעולם העשירים "השליטים" ואליטות חברתיות למיניהן פשוט מרגיזות. חוץ מזה הן עומדות בסתירה מוחלטת לניסיונה של המחברת לתאר את הגיבורות כשונות בתכלית מאנשים אחרים, שלא מסוגלים להתעלות על סטריאוטיפים מעמדיים שהורגלו אליהם. פנייה לדמות הסוחר היפני האינטליגנטי שכביכול משוחרר מכל הסטיגמות, ובזכות זה מסוגל לגלות בלכלוכית את הנסיכה האמיתית, מגוחכת בעיניי.
כתוצאה, רעיונות מעניינים והגיגים עמוקים של המחברת, דוקטור לפילוסופיה, במתווה של סיפור חלש, שמתיימר להיות אפילו טראגי, אבל לא מעורר שום תחושת הזדהות בשל חוסר אמינות שלו. זוהי התרשמותי האישית, כמובן.

» ביקורות נוספות של נטלינה
» ביקורות נוספות על אלגנטיות של קיפוד