ביקורת ספרותית על אלגנטיות של קיפוד מאת מוריאל ברברי

---

טוב. יש לי כרבע שעה לכתוב את הביקורת/סיקור/סיפור שלי אז כדאי שאתחיל.
חברה טובה שלי חגגה יום הולדת 13. בשעה טובה ומוצלחת יצאנו אני ואמי (שמוכרת לכם בוודאי מהביקורת על 'פתאום דפיקה בדלת' של אדגר קרת) אל חנות הספרים הקרובה, ומאחר שברשותי כרטיס מתנה לסטימצקי (מתנה מעולה שקיבלתי לבת המצווה שלי) פנינו אל סניף "סטימצקי".
מבצעים הם דבר תוקפני. כשנכנסנו לחנות הקטנה יחסית האיר את פנינו (בצורה מטאפורית) שלט "3 ספרים ב-75 ש"ח". קפצתי על ההזדמנות והתחלתי נוברת בספרים שבמבצע כדי למצוא ספרים מתאימים. אחרי התלבטות ארוכה לקחתי את "סוס מלחמה" של מייקל מורפגו (אני מקווה שאיני טועה בשמו) ואת "אליס בארץ הפלאות" בתרגום המוער לחברתי ואת "אלגנטיות של קיפוד" לעצמי. אני ואמי המשכנו ללכת אל החנויות הקרובות.

בערב התיישבתי לקרוא את "אלגנטיות של קיפוד". ספר בכריכה כתומה שלצערי לא מצאתי במאגר כאן. לא משנה. הרגשתי בתמצות: נהדר, אבל מה זה האזכורים האלה?
טוב, בוודאי שילדה בת 12 וחצי לא קראה את "אנה קרנינה" ולכן חסר לה רקע מסויים, אבל הצלחתי ליהנות מהספר בצורה כלשהי.

אתם לא מכירים אותי. בימים אני נערה שלומדת בכיתה מיוחדת ופותרת משוואות, מסרטטת פונקציות ולומדת על תכונות חלקיקי הנוזל-אבל בלילות ובערבים אני קוראת ספרים ונאנחת מאזכורים פילוסופיים.

אולי האזכורים הפילוסופיים וה"מחשבות המעמיקות" באמת היו למעמסה לעתים, אבל עובדה היא שמדובר בספר מיוחד, רגיש וזורם. אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי לאחרונה, שסיפק לי התעמלות לשכל.

רנה היא שוערת מבוגרת בגרנל 7, חווילה לעשירים, ופאלומה היא ילדה מחוננת בת 13 שגרה בבניין. ביניהן נרקם כביכול קשר מיוחד, אבל זה קורה יחסית מאוחר והיחסים ביניהן הם לא הנושא העיקרי בספר. כך יוצא שבערך חצי ספר אני נאלצת לקרוא בשמחה על תורתו של מרקס, על סושי, על דרכים למלא סטריאוטיפים ובעיקר על הצורך העז של רנה להיחבא אל הכלים ולהישאר נפש בודדה שאף אחד לא מעריך כנדרש. האם זו צניעות מופרזת או שמא שגיתי וזוהי תחבולה ספרותית שיצאה מהכלים? שנוי במחלוקת ומשונה בעיניי.

אין להכחיש שזהו ספר טוב, קשה לעיכול, עדין ומעל לכל ייחודי.

» ביקורות נוספות של מילים
» ביקורות נוספות על אלגנטיות של קיפוד