ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 10 בדצמבר, 2010
ע"י נטלינה
ע"י נטלינה
קריאה כתהליך, כחלק מן החיים, כצורך חיוני...
מדוע אנחנו קוראים? מה המניעים שלנו לקרוא ספר זה או אחר או לוותר לגמרי על החוויה הזאת? איך לעזור לילדנו ו/או לתלמידנו לאהוב לקרוא ולא לראות בקריאה סוג של חובה משעממת ומרגיזה?
דניאל פנק רחוק מלחייב את קהל הקוראים שלו לקרוא ספרים. הוא רק מתקומם על כך שהורים ומורים רבים בתום לב ובדרכים שונות הורגים בילדים את הרצון לקרוא. בלי להיות מודעים לכך הם בעצם שוללים מילדים את חופש הבחירה - לקרוא ולאהוב ספרים או לא.
המחבר מציע דרכים להחזיר לילדים את אהבת הקריאה, הזכות לגלות את היופי ושאר אוצרות רבים הטמונים בספרים. ומי שמחליט במודע ולאחר כמה נסיונות נכונים לוותר על הזכות הזאת, מי שלא רואה שום קסם בקריאה - רשאי לוותר. אבל , לפי פנק, לא יימצאו רבים כאלה...
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שין שין
(לפני 14 שנים ו-8 חודשים)
המנהג של יומני הקריאה לא מקנה את אהבת הקריאה.
קריאה צריכה להתבצע מתוך הנאה ולא מתוך הכרח. לדניאל פנק יש דווקא כמה רעיונות טובים בנושא. הוא מציע למשל להקריא לילדים, אך לאו דווקא לילדים קטנים אלא גם לגדולים ולנוער כפעולה אינטימית בין הורה לילד היכולה למשוך את הילד/נער לספר. הוא מציע למשל את הספר "הבושם" כאופציה טובה להקראה לבני נוער בוגרים. שווה לנסות. וכמובן ילדים קוראים אם הוריהם קוראים ורק מתוך כיף והנאה, כל שיטות השוחד והאיום אינן עובדות. בהצלחה!
|
|
|
שין שין
(לפני 14 שנים ו-8 חודשים)
עדיין דורשיםמהילדים לכתוב יומני קריאה, בעברית ובאנגלית...
|
|
|
רותינקה
(לפני 14 שנים ו-8 חודשים)
קריאת ספרים
אהבה לקריאת ספרים באה מתוך התשוקה למלא את הסקרנות. מאחר ועתה מקבלים בצורה "לעוסה" את הידע של כל העולמות, אין את התחושה לנבור בספרים לקרוא ולספק את יצר הסקרנות. לקרוא ספרים צריך ללמד. כמו שלנו בבית הספר דרשו לכתוב "יומן קריאה" על ספר שכל הכיתה קראה. לנתח את הכתוב, להעביר ביקורת ולשמוע חוות דעת של כל הקוראים. היום זה לא נהוג וחבל.לכן הילדים והנוער לא "מוכרחים" לקרוא ומעדיפים לצפות בטלויזיה, לקרוא תמצית של פרק הסטורי,או ספרותי במחשב ולהגיש אותו כעבודה עצמית.אין גבול "לעצלות" שהקדמה עשתה לנו.
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
