ביקורת ספרותית על אלגנטיות של קיפוד מאת מוריאל ברברי
ספר לא משהו

---

כגודל הציפייה גודל האכזבה.
הספר הזה היה ברשימת המומלצים שלי ולקח לי זמן להגיע אליו.
אבל איזו אכזבה...

הספר כתוב בצורה קצת שונה, מתאר את יומה ומחשבותיה של שוערת בניין ומדי פעם ״מחשבה מעמיקה מס...״ מחשבותיה של דיירת אחרת, מתבגרת עשירה שגרה בבניין.
במשך 200 עמודים, ישנם ענייני היומיום והיכרות עם שתי הדמויות האלה, פעולותיהן, מחשבות ואינטרקציה עם שאר דיירי הבניין, ובני משפחה.
רק מעמוד 200, בהגעת דייר יפני חדש לבניין, משהו מתחיל לזוז. החיים שלהן מתחילים להיראות קצת אחרת ויש עניין בספר וגם אז לא הייתי קוראת לזה ״עניין״ אלא לא שעמום מוחלט.
כמעט התייאשתי מהספר, אך החלטתי לסיים אותו ולמרות שהחל מעמוד 200 (בערך) היה שיפור זה עדיין לא מצדיק בעיניי את הביקורות המשבחות. לא התחברתי לכל ההתפלפלות, ההתחכמויות והביקורת (הנכונה) על החברה. היה ניתן לסכם זאת בכמה עשרות עמודים.

» ביקורות נוספות של מולאן
» ביקורות נוספות על אלגנטיות של קיפוד