ביקורת ספרותית על ידיד נפש מאת ארי איתן
ספר טוב

---

על כריכת הספר כתוב שהוא מבוסס על סיפור אמיתי. עצוב ומזעזע שבימנו יכול לקרות משהו דומה למתואר בספר ועוד במקום שבו אמורים לעלות ולהתעלות בלימוד תורה ובשמירת מצוות.
מעמודיו הראשונים של הספר אנו נכנסים לאווירה מיוחדת של עולם הישיבות ועולמו הפרטי של נער חרדי צעיר, שזה עתה התחיל את דרכו בישיבה חדשה. האווירה הזאת נוצרת הודות לשפה וסגנון מיוחדים של המספר, אשר מעצימים את תחושת האותנטיות של הסיפור.
המחבר הצליח ממש לחבב עלי את הגיבור בכך שהעניק לו תכונות כמו כנות, יושר, דביקות אמיתית בבורא ורצון לעבוד אותו. הגיבור עורר בי כבוד והזדהות, כאב לי על בדידותו, שהיא כמעט תמיד מנת חלקם של אנשים שלא דומים לסובבים אותם. אהבתי מאוד את הסיפור על מאבקי כוח בישיבה - גרוטסקי, מצחיק ועצוב כאחד.
ויחד עם כל זה יש בסיפור משהו שהפריע לי לתת לו את הציון הגבוה ביותר. הרגשתי שיש בו משהו מאולץ, מזויף , לא ברור עד הסוף. הקונפליקט בין אשכנזים לספרדים חסר פרופורציות, הסוף הטראגי נראה פאתטי מדי, מסקנותיו של הגיבור נראות שטחיות, לא מספיק מבוססות. בקיצור - התחלה טובה מאוד, שסופה התפספס.
לסיכום, ספר בהחלט שווה קריאה, ובאמת מאפשר הצצה לעולמם של בחורי ישיבות (להזהר מהכללות). נקודה נוספת לזכותו- שפתו המיוחדת, שלפעמים אף מקשה על שטף הקריאה עקב המליציתיות וריבוי המילים שלה, אך בהחלט מוסיפה ליצירת אווירה ייחודית של הספר.

» ביקורות נוספות של נטלינה
» ביקורות נוספות על ידיד נפש