כבר די הרבה זמן אני רוצה לקרוא את הספר
"אנשים רגילים :גדוד מילואים 101 של משטרת הסדר ו’הפתרון הסופי’ בפולין", אבל דוחה את זה מסיבות שונות.
חשבתי שהספרון הקטן של אווה טים יכול להוות הקדמה למחקרו הרציני של כריסטופר בראונינג. האמת שלא כך היה.
ספרון הזה מבוסס על יומנו של אחיו של המחבר, שהתנדב לשרת באחת היחידות המובחרות של אס.אס.,ונהרג בשנת 1943. הבעיה היא שאין ביומן הזה הרבה תוכן, אלא תיאורים טכניים בלבד של קרבות. המחבר מודע לכך ומצטער על זה, אבל כתוצאה הוא נאלץ לבנות את ספרו על השערותיו בלבד.
בסופו של דבר זהו ספר זכרונותיו של המחבר, שנולד בשנת1940, על ימי המלחמה ואחריה, על התמודדות המשפחה עם אובדן האח הבכור, על התמודדות האישית שלו עם גילויי הזוואות שנעשו בזמן המלחמה ותחושות האשמה וצער עמוק על כך שאחיו ובעקיפין גם הוריו היו חלק מכל הזוואות האלה.
לסיכום, הספר לא מכניס אותנו לעולמו האישי של חייל האס.אס. ולכן לא מוסיף הרבה להבנת הנושא. זהו עוד ספר זכרונות מתוך רבים כמוהו, לא המעניין ביותר, למען האמת.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
