ביקורת ספרותית על אלגנטיות של קיפוד מאת מוריאל ברברי
ספר טוב

---

"מי חושב שהוא יכול לעשות דבש בלי לחלוק את גורלן של הדבורים?"

מוראיל מזכירה שלושה סרטים שמאוד אהובים עלי בספרה (הציטוט שלהלן לדעתי קשור בטבורו לאחר מהם באופן מובהק) אבל אני דווקא נזכרתי בסרט נפלא אחר לקראת סופו של הסיפור והוא "סיפורו של ויל האנטינג".
מי שזוכר את נקודת השיא בסרט יוכל להבין קצת את תחושת ההתמוססות בסוף ספרה של מוריאל שלתחושתי לא הצליח להתעלות על עצמו לקראת סופו וחבל כי בסופו של דבר כתיבתה מאוד שנונה ומעמיקה.
מנגד הרגשתי לאורך העלילה תחושת דיסוננס בהתפתחות העלילתית של הגיבורות שקצת הפריע לי - ככה זה שיש עודף לימודי פילוסופיה ברקע של הסופרת ...

ולתובנות שלי:
1. מכיוון שהספר הזה נקרא בגלל המלצה של חבר שזו פעם ראשונה שהוא ממליץ על ספר - נזכרתי שאני תמיד מתרגש לקרוא המלצה ראשונה של מישהו
2. דווקא בספר הזה הרגשתי שהמגדר של הסופר לפעמים כן משנה בתחושת קריאת הספר
3. לפעמים סופרים נוטים להשאיר הרבה טביעות אצבע שלהם בכתיבה - לא תמיד יש לזה ערך..

בשורה התחתונה - בגלל האלגנטיות של הקיפוד - שווה קריאה (עם קצת סבלנות)

» ביקורות נוספות של רן
» ביקורות נוספות על אלגנטיות של קיפוד