» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (35):
ספרות מתורגמת ,
גברת עם סלים,
פרוזה,
גרמניה אחרת,
רוצה לקרוא,
קריאה - מבוגרות.ים,
סיפורת מתורגמת,
פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים,
מועמד,
ה.ס. 2425 2210- 5697,
תומחר ,
2011,
רשימה,
הספרייה העברית בברלין,
בערימה ,
to buy,
נקרא,
ספרים שאני אוהבת,
רומנים היסטוריים מומלצים,
סיפורי אהבה,
למכירה ב 25 שקלים,
רוצה לקרוא,
סיפורת למכירה,
2011-2019,
STORIE DI COPERTINA,
ספרים ב- 25 ש"ח לספר,
ספרות מתורגמת,
ספרים שאחרי המלחמה,
רשימת הקריאה של דרורי,
פריי,
ספרים שקראתי ב2011,
רשימה,
Wishlist,
שואה,
כתם,
עוד ...
|
|
1.
|
|
סיפורה של אהבה עדינה, ובכל זאת לוהטת; סיפורו של דור שלם שנכזבה תוחלתו; סיפורו של מהפכן שתכנן לפוצץ אנדרטת ניצחון מרכזית בברלין; קינה על עבר מרתק, על חלומות נעורים ושברם; התמכרות להנאות ההווה שנהיה נוח כל כך; התגרות במוות והשתכרות מן החיים – את כל אלה מכיל ספרו הנוסטלגי והעדכני כאחד של אווה טים, בן הדור המורד המיתולוגי של 68'.
תומס, המספר, אף הוא בן הדור הזה, מתאהב באישה צעירה ממנו בשני עשורים, מתרפק על אושרו הארוטי עימה, וכך, בעודו מביט לאחור אל הימים המהפכניים, הסוערים ההם, הוא עומד בשתי רגליו ובכל חושיו בהווה, תחילת המאה ה-21, בלב חיי המותרות של גרמניה וברלין שהתאחדו בינתיים. הוא מתנה אהבים גם עם אהובתו היפה וגם עם עברו ומספר את סיפורו ואת סיפוריהם האישיים של חבריו, כולם טיפחו בצעירותם חזון של חברה צודקת ושוויונית ואחרי שהתפוצץ החזון נבלעו, כל אחד בדרכו, בחיק החברה שקראו עליה תיגר – ולא נודע כי באו אל קרבה: הכלבים נבחו והשיירה עברה. ואף על פי כן, אצל תומס אהבת החיים היא שאמרה את דברה, כאז כן עתה, אף על פי שידו של המוות היתה על העליונה....
|
|
2.
|
|
"אני בוכה כאילו עלי להזיל את כל הדמעות המודחקות גם על אי הידיעה, על אי הרצון לדעת, של האם, האב, האח, על מה שיכלו לדעת, מה שהיו חייבים לדעת... הם לא ידעו כי לא רצו לראות, כי הסיטו את מבטם הצדה." האם, האב, האח שלא ידעו ולא רצו לדעת ? והאח הצעיר, שאולי רק משום שהתמזל מזלו להיוולד מאוחר מהם רוצה לשאול ולחקור ולדעת. ואז הוא בוכה את הבכי שהם כנראה לא בכו, בוכה עליהם וגם עליו עצמו, שבשר מבשרם הוא. האח הזה הוא הסופר הגרמני אווה טים, יליד 1940. ילדותו עברה עליו בצל אבלם וסיפוריהם של אביו ואמו על בנם האחר, קארל-היינץ טים, יליד 1924, שמת ב-1943 מן הפצעים שנפצע באוקראינה בזמן ששירת באחת היחידות הקנאיות והאכזריות ביותר של הוואפן-אס-אס. מרצונו התנדב לשרת ביחידה, ואחיו מבקש לדעת למה, למה ביחידה הזאת דווקא. אבל את התשובה אין הוא מצליח למצוא לא בדיווחים הקלושים של "יומן החזית" שהניח קארל-היינץ אחריו, ולא במכתבים הקצרים שכתב להוריו, בן למופת, שראוי לשמש דוגמה לאחיו, בן הזקונים שלהם. ביומניו ובמכתביו של האח המת אין זכר למעשים הברבריים שנעשו ? שאולי עשה הוא עצמו ? בשטחים שכבש הצבא הגרמני. גם אין בהם זכר לרגשות, ללבטים כלשהם, שהאח החי מייחל שהיו לו. ואילו ההורים אינם מבקשים אלא לדעת אם אפשר היה להציל את חייו, ואינם מזכירים לעולם את היחידה ששירת בה, לא שואלים על כך דבר ולא משיבים דבר. אל החלל הפעור הזה, אל השתיקה הזאת מתאמץ אווה טים לחדור ובתוך כך מוצא את עצמו משרטט דיוקן של משפחתו, דיוקן מאופק אבל רווי משמעות ולקחים עגומים: משפחה גרמנית רגילה, לא פוליטית ולא קיצונית במיוחד, שמדעת או שלא מדעת תרמה את חלקה לפשעי הרייך השלישי. ואת התמודדות עם האשמה הזאת הניחה לדור הבא. ספרו החדש של אווה טים הוא עוד עדות אישית ספרותית אחת ? מן העדויות הכנות, הנבונות והמרגשות ? להתמודדות הכמעט בלתי אפשרית עם נטל כזה....
|
|
3.
|
|
מה הטעם בזכרון? כיצד ממוצאות המצאות? סיפור אהבה אודות אשה וחייל. חייק שערק ביחידתו בצי הגרמני, ואשה שנותנת לו מסתור בדירתה. אשה אשר, כך אומרים, המציאה את נקניקיית הקארי.
איבה טים נולד ב-1940 בהמבורג. למד פילוסופיה במינכן ובפריז ונחשב לאחד הסופרים הידועים ביותר של העידן החדש בגרמניה....
|
|
4.
|
|
ואגנר, מהנדס גרמני נשלח לנהל אתר בנייה של בית חרושת בדרום אמריקה ומסתבך ברשת של שחיתויות, אמונות תפלות ואלימות. זהו סיפור - משל על הקשר בין אירופה לעולם החדש, ועל מלחמת ה'תרבות' בטבע. דריסת נחש מקודש לתושבים המקומיים פותחת שרשרת מאורעות המידרדרים לסוף אפוקליפטי. אווה טים נולד בהמבורג ב1940 - ולמד פילוסופיה וגרמנית באוניברסיטאות מינכן ופאריס. הוא מתגורר בגרמניה....
|
|
