ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
4
100% בנות
0 בנים   2 בנות
גיל ממוצע:40
624 התעניינו בספר


תקציר הספר
"אני בוכה כאילו עלי להזיל את כל הדמעות המודחקות גם על אי הידיעה, על אי הרצון לדעת, של האם, האב, האח, על מה שיכלו לדעת, מה שהיו חייבים לדעת... הם לא ידעו כי לא רצו לראות, כי הסיטו את מבטם הצדה." האם, האב, האח שלא ידעו ולא רצו לדעת ? והאח הצעיר, שאולי רק משום שהתמזל מזלו להיוולד מאוחר מהם רוצה לשאול ולחקור ולדעת. ואז הוא בוכה את הבכי שהם כנראה לא בכו, בוכה עליהם וגם עליו עצמו, שבשר מבשרם הוא. האח הזה הוא הסופר הגרמני אווה טים, יליד 1940. ילדותו עברה עליו בצל אבלם וסיפוריהם של אביו ואמו על בנם האחר, קארל-היינץ טים, יליד 1924, שמת ב-1943 מן הפצעים שנפצע באוקראינה בזמן ששירת באחת היחידות הקנאיות והאכזריות ביותר של הוואפן-אס-אס. מרצונו התנדב לשרת ביחידה, ואחיו מבקש לדעת למה, למה ביחידה הזאת דווקא. אבל את התשובה אין הוא מצליח למצוא לא בדיווחים הקלושים של "יומן החזית" שהניח קארל-היינץ אחריו, ולא במכתבים הקצרים שכתב להוריו, בן למופת, שראוי לשמש דוגמה לאחיו, בן הזקונים שלהם. ביומניו ובמכתביו של האח המת אין זכר למעשים הברבריים שנעשו ? שאולי עשה הוא עצמו ? בשטחים שכבש הצבא הגרמני. גם אין בהם זכר לרגשות, ללבטים כלשהם, שהאח החי מייחל שהיו לו. ואילו ההורים אינם מבקשים אלא לדעת אם אפשר היה להציל את חייו, ואינם מזכירים לעולם את היחידה ששירת בה, לא שואלים על כך דבר ולא משיבים דבר. אל החלל הפעור הזה, אל השתיקה הזאת מתאמץ אווה טים לחדור ובתוך כך מוצא את עצמו משרטט דיוקן של משפחתו, דיוקן מאופק אבל רווי משמעות ולקחים עגומים: משפחה גרמנית רגילה, לא פוליטית ולא קיצונית במיוחד, שמדעת או שלא מדעת תרמה את חלקה לפשעי הרייך השלישי. ואת התמודדות עם האשמה הזאת הניחה לדור הבא. ספרו החדש של אווה טים הוא עוד עדות אישית ספרותית אחת ? מן העדויות הכנות, הנבונות והמרגשות ? להתמודדות הכמעט בלתי אפשרית עם נטל כזה.



לקט ספרים מאת אווה טים
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של אווה טים






©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ