דניאל פנק, מהסופרים האהובים והבולטים בצרפת, נולד בשנת 1944 בקזבלנקה שבמרוקו. בצעירותו השלים את לימודי התואר השני בסִפרות בעיר ניס שבריוויירה הצרפתית, ועבד כמורה. בתחילת דרכו כסופר פירסם ספרי ילדים וכן סדרת ספרי בלש בשם "הסאגה של מלוֹסֶן", המגוללת את מעלליה של משפחה יוצאת דופן החיה ברובע בלוויל שבפריז. גיבורי הסדרה הפכו ברבות השנים לדמויות מוכרות בזירה הספרותית בצרפת, וספרי הסדרה זכו בפרסים יוקרתיים. גרסה קולנועית של הספר הראשון בסדרה, "אושרם של העוגים", עתידה לצאת לאקרנים באוקטובר 2013.
כתיבתו של פנק מאופיינת בצבעוניות ובדמיון רב. במרוצת השנים הוא פירסם מסות וספרים בעלי מסרים חברתיים וחינוכיים, כמו חיבורו הידוע "כמו רומן" (1992) שזכה להצלחה ולשבחים. ב"כמו רומן" (מצרפתית: חגית בת-עדה, הוצאת שוקן, 1997), פנק מציג דרך חדשה לשוב אל הקריאה ויוצר את "מגילת זכויות הקורא". רגישותו של פנק לחשיבות החינוך באה לידי ביטוי ברומן האוטוביוגרפי "כאב בית הספר" (2007) שזיכה אותו בפרס רנוֹדוֹ. בספר זה פנק מגולל את חייו של תלמיד כושל ואת המהפכים הנפשיים שחולפים עליו. על עבודתו הפורה כסופר זכה פנק בשני פרסים חשובים: פרס יוליסס
(2005) ופרס מטרופוליס (2008).
פנק פירסם גם מחזות, אלבומים מאוירים, רומנים גרפיים ומאמרים. הוא נוהג להקריא מִכּתביו באירועים שונים, לעתים על במת התאטרון. את "יומן של גוף" הקריא פנק באוקטובר 2012 בתיאטרון בּוּפֶה דה נוֹר בפריז. מחזה פרי עטו, "היבשת השישית"
(2012), עלה על אותה במה.

דניאל פנק, מהסופרים האהובים והבולטים בצרפת, נולד בשנת 1944 בקזבלנקה שבמרוקו. בצעירותו השלים את לימודי התואר השני בסִפרות בעיר ניס שבריוויירה הצרפתית, ועבד כמורה. בתחילת דרכו כסופר פירסם ספרי ילדים וכן סדרת ספרי בלש בשם "הסאגה של מלוֹסֶן", המגוללת את מעלליה של משפחה יוצאת דופן החיה ברובע בלוויל שבפריז. גיבורי הסדרה הפכו ברבות השנים לדמויות מוכרות בזירה הספרותית בצרפת, וספרי הסדרה זכו בפרסים יוקרתיים. גרסה קולנועית של הספר הראשון בסדרה, "אושרם של העוגים", עתידה לצאת לאקרנים באוקטובר 2013.
כתיבתו של פנק מאופיינת בצבעוניות ובדמיון רב. במרוצת השנים הוא פירסם מסות וספרים בעלי מסרים חברתיים וחינוכיים, כמו חיבורו הידוע "כמו רומן" (1992) שזכה להצלחה ולשבחים. ב"כמו רומן" (מצרפתית: חגית בת-עדה, הוצאת שוקן, 1997), פנק מציג דרך חדשה לשוב אל הקריאה ויוצר את "מגילת זכויות הקורא". רגישותו של פנק לחשיבות החינוך באה לידי ביטוי ברומן האוטוביוגרפי "כאב בית הספר" (2007) שזיכה אותו בפרס רנוֹדוֹ. בספר זה פנק מגולל את חייו של תלמיד כושל ואת המהפכים הנפשיים שחולפים עליו. על עבודתו הפורה כסופר זכה פנק בשני פרסים חשובים: פרס יוליסס
(2005) ופרס מטרופוליס (2008).
פנק פירסם גם מחזות, אלבומים מאוירים, רומנים גרפיים ומאמרים. הוא נוהג להקריא מִכּתביו באירועים שונים, לעתים על במת התאטרון. את "יומן של גוף" הקריא פנק באוקטובר 2012 בתיאטרון בּוּפֶה דה נוֹר בפריז. מחזה פרי עטו, "היבשת השישית"
(2012), עלה על אותה במה.