ביקורת ספרותית על מי שסוכתו נופלת מאת צבי בן מאיר
ספר טוב

---

אני לא אוהבת להיות בדעת מיעוט במקרים בהם יוצא ספר שזוכה להייפ מקיר לקיר. יש הרבה ספרים שהפכו לרבי מכר ואני לא אוהבת כי ישנם סופרים שמכוונים לרב מכר וכשאתה מתכוון לכתוב רב מכר (כולמר שזו המטרה העיקרית שלך) אתה צריך לעשות הרבה פשרות בכתיבה, בכוונה שלך, להיזהר לא לפגוע באף אחד רק כדי שהספר יגיע לכולם. אבל לא על זה אני מדברת אני מדברת על סוג ספרים שכולם אהבו אותם, מכל קצוות הטעם הספרותי. מאלה שמתפארים שהם קוראים רק ספרות איכות, דרך כאלה שאוהבים ספרי רב מכר ועד אלה שהתפריט שלהם מורכב מספרי רומן רומנטי קלים לעיכול כמו מים.
"מי שסוכתו נופלת" יושב בדיוק על המשבצת שאני מתכוונת אליה. לא קראתי בשום מקום ביקורת שלילית עליו. ממבקרי ספרות ועד לחברי סימניה. שירי הלל. במקרים כאלה אני אפילו נמנעת לקרוא את הספר. זכורים לי הימים ההם שיצאתי נגד הארי פוטר כי הוא אוסף שטויות (שנלקחו ממלא ספרים אחרים) עם עלילה צפויה ובנאלית ודמויות מעצבנות (חוץ מלונה לאבגוד שאני שרופה עליה, וגם בגלל הסרטים ופחות הספרים)(מה שכן אני מעריצה את ג'יי.קיי. רולינג על עמידתה האיתנה על עקרונותיה בנושא שינוי מין ועל "קורמורן סטרייק" הסדרה המהממת שהיא הרבה יותר טובה מהפוטר). הפכתי לתקופה מסויימת אויבת הציבור בגלל שנאתי לסדרה ואפילו עשו עלי חרם בכיתה ה' (בעידוד עקיף של המורה אבל זה כבר עניין לסיפור אחר).
אז מה פסיקתי לגבי הספר: דבר ראשון אין ספק שמדובר בספר טוב. הוא מלא ברגש, אפילו רגש נשי, הוא מתעסק בנושא רגיש על אנשים רגישים שאין להם כוונות רעות רק רצון לחיות על פי דרכם המיוחדת. גם העובדה שהספר מספר בערך את חייו של הסופר מוסיף אמינות לסיפור ושוב, זה מרגש מאוד. הספר מספר את סיפורו של ביני אדם מהציונות הדתית שהתחתן כי ככה צריך בחברה בה הוא חי, אבל המשיכה שלו לגברים כבר לא מאפשרת לו לחיות בשקר. מה שמיוחד בספר, שהעלילה שלו אולי נשמעת בנאלית ממבט ראשון, הוא שביני עדיין מאוד מאוד אוהב את אשתו. כל הספר, הדיאלוגיים בין בני הזוג, החיבור ביניהם (שהתאפשר מסוג של אילוץ ולא מחיפוש אהבה או אפילו סקס) נראה מושלם ויפה חוץ מדבר אחד - תשוקה. אסתר כמובן אוהבת את ביני אך לא יכולה לחיות עם בעל שלא נמשך אליה. הרקע החברתי בסיפור מתואר יפה ובנימה הרגישה שמייחדת את הספר כולו וגם כשקיימת ביקורת נגד הממסד הציוני-דתי (שרבנים ופסיכולוגים ממנו ניסו לשכנע אותו שהוא יכול להתגבר על הניסיון שאלוהים העמיד אותו בו) הוא בא במידתיות ולא בשפיכת כעס ונקמנות.
הכתיבה של צבי בן מאיר לא עולה לגבהים ספרותיים ובהרבה קטעים אפילו קצת מבאסת בפשטנות שלה אבל הרגישות הרבה, הסיטואציה המיוחדת הזאת שביני ואסתר נמצאים בה והדמויות המעניינות שמקיפות אותם וגם הראיה המדוייקת שרואה לפרטים דקים את המשמעות והכוונות האמיתיות של האנשים (ראיה שאני חושבת שנובעת מהרגישות הרבה של הכותב) הופכת את הספר ליצירה מיוחדת שאני ממליצה לכולם לקרוא.

» ביקורות נוספות של ערגה
» ביקורות נוספות על מי שסוכתו נופלת