ביקורת ספרותית על מי שסוכתו נופלת מאת צבי בן מאיר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 21 בדצמבר, 2024
ע"י מורי


אולי אנחנו בשלב ביניים שכזה, שלב בו עדיין מתחברים גבר ואשה כדי ליצור את הדור הבא וכדי ליצור קפסולה אנושית, זו הקרויה משפחה. כמה טוב אנחנו יודעים כמה זה לא עובד תמיד טוב. שיעורי הגירושין נוסקים ונוצרות מזה משפחות חד הוריות והזדמנות שניה. כאן נוסף פן אחר.
צבי בן מאיר מביא לפנינו את ספר הביכורים הרגיש והמקסים הראשון שלו. הוא מספר לנו על ביני, אחד שיש לו נטיות הפוכות, לשון נקיה להומו. ומתי הכיר בכך? הידיעה וההכרה אינם חופפים בהכרח.
בגיל 15 בערך, בעוד ביני מצוי בישיבה התיכונית, מגיע אחד אוריאל להיות מדריך. ביני מוצא עצמו חג סביב המדריך, מוצא כל הזדמנות כאילו לחלוף על פניו. מאוחר יותר יבין שזו אהבתו הראשונה. בהיותו בי"ב ועובד, ביני הרוויח מספיק כסף כדי למצוא לעצמו פסיכולוג, אחד שטיפולו לא היה אהוב על ביני.
אהבה שניה ניכרה וניקרתה בצבא, כשביני מוצא עצמו מביא לעמדת השמירה של אהובו משקה חם ועוגיות והלה סבור שביני עובר בין כל העמדות עם השתייה והעוגיות, כאילו מעשה אצילי.
אבל ביני מבין כבר שנטיותיו הפוכות ואפילו רבו ומורו, הרב מיכה, סבור שנטיות לחוד ואהבה ומשפחה לחוד. ומה ביני באמת רצה? בית במובן משפחה, אישה עם שביס המחכה ליד שולחן ליל השבת לשובו מבית הכנסת ואז הזמירות, ילדים אחדים וכל מה שמחמם את הלב כפי שזכור לו ממשפחתו שלו, משפחת ששת הילדים.
אורית היתה ראשונה בחברותיו וזה לא הלך. היא ידעה עליו. השנייה היא אסתר, שלמרות שידעה מהם נטיותיו של ביני, טוב היה להם יחד. התקשורת זרמה ביניהם והם החליטו לנסות רק כדי למצוא עצמם לאחר שש שנים ושני ילדים בבית הדין הרבני לצורך גירושין. ביני ממשיך לאהוב את הדמות הזו, הקרויה אסתר.
ביני כואב את כאבה של אסתר. על עצמו הוא מבין שיישאר לבד, יגור לבד ויזכה לראות את ילדיו כפי שיותאם. אבל אסתר היא זו שזכתה בבעל שלא נמשך אליה. ומבחוץ? מבחוץ הם נחשבים לפאואר קאפל, זוג לדוגמה ואיך אפשר ומה קרה והייתכן?
אנחנו שומעים את המחשבות הכואבות של ביני, אחד המצוי בתוך העולם הדתי, חוקים אחרים פועלים והתנהגויות אחרות מצופות. שוב ושוב הוא מוצא עצמו אצל מטפלים, בעיקר זה האחרון המבקש להביא גם את הוריו לשיחה הטיפולית. בשיחה המטפל עושה דבר המכווץ את ביני כשהוא שואל אותו כיצד התגבר על ייצרו עד לחתונה, האם צפה בפורנו, וביני מוצא עצמו במצב מביך לנוכח אמו והפורנו.
כקורא, אתה אומר לעצמך הנה זוג שדווקא הולך להם, אז שימשיכו. לא הכל מושלם בשום מקום. אסתר לא מוכנה לבעל שאינו נמשך אליה וביני מבין היטב את כאבה ומסכים לשחררה. ביני לא בוחר בפתרון הקל, יותר בפתרון המתבקש.
הסיפורים הקטנים המלווים את חייו של ביני נוגעים ללב. בסוף, שזה כבר בהתחלה, ברבנות, כשהם נפרדים, ביני נפרד מעוד משהו. הוא מבין שלא יכול להיות שהכל ישכון תחת קורת גג אחת.

30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי (לפני 8 חודשים)
במודיעין.
ילד זיגזג (לפני 8 חודשים)
אפשר לבוא לבקר אותך? זה הסניף שברחובות?
dina (לפני 8 חודשים)
לא ידעתי שזו המגמה של הרשת. מעניין.
מורי (לפני 8 חודשים)
לא, דינה, אין שם פינת תפילה, אבל דגש על ספרי יהדות ומחשבת ישראל.
dina (לפני 8 חודשים)
מורי, סקירה מפתה.
ושאלה: חנות המוגדרת כחנות יהדות. כלומר?
מורי (לפני 8 חודשים)
מיקה, בהחלט הפתיע אותי.
מיקה (לפני 8 חודשים)
מיקה (לפני 8 חודשים)
אחד הטובים שקראתי לאחרונה. ספר ביכורים יפה.
והביקורת יפה.
עמיחי (לפני 8 חודשים)
קראתי את הספר לא מזמן.
עד חציו, פחות או יותר, הוא אכזב אותי כי היה בנאלי ומוכר מדי, אבל מתישהו הדברים השתנו אצלי כקורא ונפתח הלב אל הסבל של הדמויות.
סגנון הכתיבה רהוט והטון שלה מאופק, כמקובל היום בספרים רבים, אך מתאים לתוכן הסיפור ולרגש שהוא מעוניין לעורר בקורא.
צב השעה (לפני 8 חודשים)
הסניגוריה הציבורית מרימה את ראשה:
צב מפוכח באירוע פח"ע מחזק את ידי ההנדסה הקרבית, שמפרקת מוקשים במיומנות ומותירה את סימניה חלקה ונקיה.
פואנטה℗ (לפני 8 חודשים)
נראה אותך גיבור.
איש נאור, אוהב בריות, צנוע ונעים הליכות, מדבר בנימוס ולועס בפה סגור.

יאללה, סע לשלום. המפתחות של הטסלה בפנים.
פואנטה℗ (לפני 8 חודשים)
אפרתי, יותר גרוע. הוא אמר "בספרים הם הרי לא מבינים".
"מחשבות" לא זקוק להוכחות. כל האמת בכף ידו.
מורי (לפני 8 חודשים)
עונה קודם לפואנטה: מזמן חשבתי להסיק לכתוב משום מיעוט הנוכחים ובגלל תגובות כמו שלך.
אפרתי, החנות שלי מוגדרת חנות יהדות ומבקרים בה בהתאם.
אפרתי (לפני 8 חודשים)
חובשי כיפה לא קוראים? נו, שויין. המגזר שהכי קורא ספרות זה המגזר של חובשי כיפה. זה שהם לא מגיעים לחנות שלך, מורי, זו הוכחה קלושה.
פואנטה℗ (לפני 8 חודשים)
כן-כן, שיטת 'תחזיקו אותי' המוכרת לעייפה. קל.
אבל היי, תמשיך לעמוד על המשמר.
שלאף אחד לא יברח כאן איזה רווח לפני פיסוק, רחמנא ליצן!
מורי (לפני 8 חודשים)
צודקת, פואנטה. התבגרתי. אפסיק לכתוב.
פואנטה℗ (לפני 8 חודשים)
יש כאלה שקוראים ולא נותנים לייק. יש כאלה שנותנים לייק ולא קוראים. נטיות הפוכות...
אני קראתי ולא נתתי לייק כי זאת ביקורת מסורבלת והיא דורשת לא סתם הגהה אלא שכתוב ועריכה מחדש.

איפה היא אותה שלמות שאתה מחנך לה ומדקלם עליה?

רק לקרוא את זה וישר לחטוף מיגרנה.

ביני
ביני
ביני
ביני

18 פעם ביני!!
לכי תביני מי צריך את כל הביני...
אלון דה אלפרט (לפני 8 חודשים)
הכוונות שלי היו הפוכות! נו, מילא
מורי (לפני 8 חודשים)
תיקנתי, אלון. טוב, לא כולם קוראים.
אלון דה אלפרט (לפני 8 חודשים)
נטיות הפוכות
Pulp_Fiction (לפני 8 חודשים)
סקירה טובה. העלילה נראית מאוד בנאלית. אסתפק בזה.
מורי (לפני 8 חודשים)
נצחיה, לרגע לא חשבתי אחרת. בספרים הם הרי לא מבינים.
נצחיה (לפני 8 חודשים)
חובשי כיפה רכשו בגלל הרכילות על מישהו או מישהם שמכירים
לא בהכרח בגלל ערך ספרותי של הספר
מורי (לפני 8 חודשים)
ודרך אגב, היה הייפ קטן בתחילת דרכו של הספר ובעלי הכיפה רצו לרוכשו.
מורי (לפני 8 חודשים)
מסכים לגבי ההתארכות, חני.
חני (לפני 8 חודשים)
אם אנחנו בשלב ביניים
אז הוא נמשך יותר מדי זמן.
סקירה יפה.
מורי (לפני 8 חודשים)
עד כדי כך, אושר?
אושר (לפני 8 חודשים)





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ