ביקורת ספרותית על שירה מאת ש"י עגנון

---

כשפרסמתי את רשימת הקריאה שלי בסוף יולי של השנה שעברה הייתי בחורה שנכנסה לגיל 28 באמצע קיץ מלא שמחה וחוויות טובות ועדיין לא האמנתי שאצליח לסיים את הרשימה או לפחות להגיע לכל הספרים שבה. כמעט שנה עברה מאז, זמנים אחרים. לא משנה כמה כיף נעשה וכמה שמחה תהיה מהחיים שלי ומאהובי היקר שום דבר לא יהיה שלם. איבדתי שתי חברות שהיו במסיבה הארורה ברעים (ורק עכשיו אני עוברת תהליך עיבוד של זה בעזרת הפסיכולוגית המקסימה שלי), גם אחותי איבדה חברים מהצבא, אהובי איבד שישה (!) מתלמידיו לשעבר. אז שום דבר לא יצליח לשחזר את הקיץ ההוא של 2023.
אבל לפחות סיימתי עם רשימת הקריאה של השנה. מתוך 10 הספרים שהרכיבו אותה 8 קראתי עד הסוף ואהבתי חלק יותר חלק פחות. את סוסעץ נטשתי קצת אחרי מחציתו ואת שירה...ובכן לא נעים לומר, לא הצלחתי לעבור את דפיו הראשונים. מכל הספרים העבריים שקראתי שירה הייתה היהלום שבכתר שרציתי להשיג. זאת הסיבה ששמרתי אותו לסוף. אהובי המליץ לי עליו (וגם הזהיר שמדובר בספר שכתוב אחר מכל מה שקראתי), אבל חוץ ממנו גם בסימניה עפים עליו וכמעט בכל מה שמצאתי עליו באינטרנט היה שיר הלל. העמודים הראשונים בספר מתארים את גיבור הספר מנפרד ממתין לזה שאשתו תלד. אבל הכתיבה הזאת של פעם הייתה כמו חומה שלא הצלחתי להתעלות מעליה. כל משפט חסם אותי גם כשחזרתי עליו פעם ועוד פעם. אני לא מוכנה עדיין למלאכה הזאת של חציבה בסלע כדי שיצא ממנו משהו ולכן החלטתי לוותר לעת עתה ואולי אחזור אליו כי אני מרגשה שהקריאה של מצריכה עוד בשלות ובגרות כדי שאוכל לו. מצד אחד זה מבאס כי הסיפור (קראתי עליו בויקיפדיה) נשמע מעניין וגם התקופה שלפני קום המדינה שהסיפור קורה בו מעניין אותי מאוד אבל השפה שהספר כתוב בו לא מאפשרת לי להנות ממנו בכלל. אבל מצד שני הצלחתי להגיע לכל הספרים ברשימה והייתה לי שנת קריאה נפלאה, ואפילו קראתי כמה ספרי שירה שנהנתי מהם מאוד, אז מבחינת קריאה זאת הייתה שנה מוצלחת ואפילו יותר מזה.
כמובן שעובדת על רשימה חדשה שתתחיל עם דון קיחוטה זה בטוח (שגם קצת מפחיד אותי) ואעדכן לגבי השאר בהקדם.
שבת שלום :)

» ביקורות נוספות של ערגה
» ביקורות נוספות על שירה