ביקורת ספרותית על מי שסוכתו נופלת מאת צבי בן מאיר
ספר מעולה

---

ספר ביכורים יפה. רגיש ונוגע.
צבי בן מאיר כותב את סיפורו האישי - פותח, נפתח, ונועץ בקורא חץ.
על ביני ואסתר (כנראה סיפורו של הכותב) זוג צעיר מהקהילה הדתית הלאומית. הצפרדעים האלו מהביצה הירושלמית או הגבעת שמואלית, של ארוחות שישי או שבת ביחד שנמשכות שעות קהילתיות ארוכות וטובות. בני החברה שהתגלתה במלוא איכותה וערכיה במלחמה.
עליהם, אהבתם (למרות), הרצון ללכת בתלם המקובל, לבנות חיים ולהיות כמו כולם, ופרידתם. על יציאה מהארון בקהילה הזאת.
על החיים (תחשבו על השכן) מהדירה ליד, נשוי או פרוד או גרוש, שילדיו אצלו בימים ושעות קבועים.
על ההתלבטות, ההתחבטות, הרצון להיות כמקובל וכמו כולם ועל הקושי כשאתה שונה.
ואסתר - ואיך היא עם זה.
והתקווה מתחת לחופה להקמת בניין עדי-עד יציב של משפחה שמחה שהיה לסוכה.
הספר פותח בתמונה מסוף הסיפור ואז חוזר להתחלה.
כאמור, מסופר ממש ממש יפה.

» ביקורות נוספות של מיקה
» ביקורות נוספות על מי שסוכתו נופלת