אני לא הומו, לא דתי, ולא נשוי - אבל הזדהיתי עם סיפורם של ביני ואסתר שנגע לליבי.
הייתי בזוגיות ארוכה של 4 שנים, זוגיות שידעה עליות אך גם מורדות, ולמרות שהדיבור על פרידה כל הזמן היה באוויר, לקח 4 שנים עד שהיא מומשה - ראיתי את אסתר וביני, שהכל טוב ביניהם, אבל יש דבר מהותי שלא נמצא והוא נושא אי המשיכה של ביני לאסתר, דבר המתסכל את אסתר שרוצה להרגיש נאהבת ונחשקת, וגם את ביני שמתוסכל שלא יכול לספק את אשתו - ראיתי אותם והרגשתי שגם הם, כמוני, חיים בדיסוננס ארוך וומתמשך בין האהבה לבן או בת הזוג והקושי להיפרד ולפרק את החבילה לבין ההבנה שהזוגיות הזו משהו לא עובד בה, משהו מקולקל בה ולא נורמאלי. במקרה שלי אלו היו ריבים רבים.
גם עכשיו, כשאני לבד, הזדהיתי עם הסיפור של ביני ואסתר. בתור אחד שסובל לאחרונה מבדידות, הזדהיתי עם הפזילה של אסתר וביני לזוגות האחרים, ל"דשא של השכן ירוק יותר", לזה שנדמה שלכולם יש זוגיות מאושרת משלך. במקרה שלי, שאתה מרגיש לבד ולא מאושר. לזה שכולם מתקדמים, מקימים משפחה, מצליחים, ורק אני תקוע מאחור. תוסיפו לזה גם מחשבות מבלבלות על גברים מדי פעם, דבר הנובע כנראה מהבדידות, מחוסר המעש וממחסור באישה בחיי, והנה לכם ספר מושלם הפורט על נימי הרגש (לא שהכתיבה הפיוטית והאינטימית לא מצליחה לעשות את העבודה לבד).
לסיכום - יופי של ספר, מדבר על נושא חשוב שדי נחשב לטאבו בחברה הדתית, וחשוב לעסוק בו משום שהוא לא רק נוגע לאנשים בעלי "נטיות הפוכות" עצמם, אלא גם לסביבתם שמושפעת מכך ומבחירתם ללכת בדרך ה"מקובלת" וה"ישרה" כשהסוף המר לרוב הוא בלתי נמנע והורס משפחות וגורם לתסכול רב של בני זוגם הלא מסופקים.
אשמח אם גברים ונשיים דתיים מהאתר, יכתבו בתגובה של הסקירה את דעתם על הנושא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
