הביקורת נכתבה ביום שבת, 18 במאי, 2024
ע"י ערגה
ע"י ערגה
הביקורת של א' לספר הזה של מאיר שלו גרם לי לקדם אותו ברשימת הקריאה שלי כי הייתה לי תחושה מקדימה שאוהב אותו הרבה הרבה יותר ממנו. התחושה הזאת לא הכזיבה (לאחרונה אני פחות סומכת עליה) וקראתי את הספר בהנאה רבה. בקיצור אהבתי אותו מאוד. במיוחד את הכתיבה של מאיר שלו שהיא משעשעת וצינית במקומות הנכונים (זה הספר הראשון שלו שאני קוראת) וגם הסיפור מרתק ומרגש מאוד.
מסופר על בחור שגדל כל חייו בבית מלא בנשים, הנשים כל כך עטפו אותו בחיים שהוא כבר מתחיל לכנות אותן האישה הגדולה. בסיפור שהוא מספר כאן הוא מנסה לפצל את האישה הגדולה למרכיבים שלה (אמא, אחות שתי דודות וסבתא) ומתאר אותן במחיצתו דרך הסיפור שלהם ביחס לגברים בחייהן. הנשים מאוד חזקות כל אחת היא עולם שלם של תקוות ואכזבות וכל אחת מהן תרמה לחיי המספר משהו לקחת אותו לחיים. הגברים בסיפור הם דווקא החלשים, הם נגררים אחרי אהבה בצורה אובססיבית ומסיימים את חייהם בצורה טראגית (אפילו המספר מתפלא למה הוא לא מת עדיין כמו יתר הגברים במשפחה).
אעטה פרצוף של אקדמאית לרגע (צריך להצדיק את הכסף שאני שופכת על הקורסים בספרות באוניברסיטה הפתוחה שאני לוקחת) ואומר שמדובר בספר חניכה. הדמות של המספר גודלת וצומחת בגינה שמשקות חמש נשים חזקות ומדהימות שכל הגברים נופלים לרגליהם (תרתי משמע) והוא כתוב ממש מיוחד ומצחיק. אהבתי מאוד!
מאיר שלו! זאת הולכת להיות תחילתה של ידידות נפלאה :)
25 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עמיחי
(לפני שנה ו-4 חודשים)
גם אני למדתי באוניברסיטה הפתוחה כמה קורסים בספרות :-)
אחד של הלל ויס על שני סיפורים של עגנון (מצוין, וגם כתבתי עבודה סמינריונית :-) ), אחד על הסיפור העברי הקצר, ואחד על כתבי עת ספרותיים בא"י בשנות השלושים. מה את? |
|
|
חני
(לפני שנה ו-5 חודשים)
כיף שאהבת, אין עליו
וטוב שסמכת על האינטואיציה שלך. |
|
|
ערגה
(לפני שנה ו-5 חודשים)
תודה לכולם!
|
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-5 חודשים)
טרם קראתי את זה.
בדרך הפתלתלה בה הפכתי לחובבת מושבעת של שלו, התחלתי מחמיצות ב"רומן רוסי" ו"עשו". פניתי לספרי העיון שלו "תנ"ך עכשיו" ו"בעיקר על אהבה" ונכבשתי. ואז קראתי חלק מהרומנים שלו וגם "גינת הבר" והערצתי רק גברה. לשני הראשונים שקראתי לא חזרתי - למה לי לקלקל? אבל כל ספר אחר שלו שנפל לידי - נבלע בהתלהבות. |
|
|
אנוק
(לפני שנה ו-5 חודשים)
ערגה, מסכימה איתך ומסכימה עם א'.
כי: בחוויה שלי, בפעם הראשונה שקוראים ספר מהז'אנר הזה של שלו (ביתו במדבר או עשו) הוא חמים וטעים כמו שתיארת. מהפעם השנייה ואילך (לא ניסיתי הרבה רק שניים וחצי [בשלישי פרשתי באמצע]), זה נהיה מה שא' תיאר. הסיפורים סוג של חוזרים על עצמם, מעין סיפורי משפחה כאלו לספר בארוחת הסדר לילדי המשפוחה, כזה.
ספרי הילדים שלו מקסימים. יפה כתבת :) |
|
|
מורי
(לפני שנה ו-5 חודשים)
אחד משבעת הרומנים הגדולים של שלו, הנעים על הספקטרום בין מצויינים למופת. נדיר
למצוא כותב שספריו נעים ככה על הספקטרום ונם שבעה ברצף.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני שנה ו-5 חודשים)
בהחלט ספר מעולה של שלו ז"ל
|
25 הקוראים שאהבו את הביקורת
