ביקורת ספרותית על בביתו במדבר - ספריה לעם #443 מאת מאיר שלו

---

וואו.
דבר ראשון, כבר על ההתחלה, הרגשתי תחושה מוכרת- אותה תחושה שחוויתי מ''שתיים דובים'' ואיך לא, כי האווירה מאוד דומה.
אבל כמה שהתלהבתי בשתיים דובים, אין זה דומה לבביתו במדבר.

העלילה עוקבת אחר חייו של רפאל מאייר, גבר יחיד במשפחה שכוללת כמה נשים שכל אחת מהן שמה עצמה כאמא שלו.
כמו כל גבר במשפחה שלו, הוא מחכה למות בתאונה.
אבל הוא ממשיך לחיות, מחכה במדבר השקט, והנה הוא כבר בן 50.


היופי האמיתי הוא הסביבה שלו. כמו פאזל גדול שמרכיב תמונה אישית, אחת ממש ממש יפה.
הוא מצליח לאגד שמה המון צבעוניות של אנשים ושל תכונות, ברמה מאוד גבוהה.

קשה לי לדמיין אחד שיקרא ולא יתחבר, גם אם ימצא טעויות כאלה ואחרות- וזה בגלל שהכל בנוי בצורה כל-כך חיננית ומושכת, שאפילו הסוף שלא בהכרח סוגר משהו ירגש אתכם.

לא קראתי את שלו כבר תקופה, ואני שמח שנפלתי על הספר הזה, כי עד עכשיו הוא בין הטובים שלו בלי ספק.

» ביקורות נוספות של oziko
» ביקורות נוספות על בביתו במדבר - ספריה לעם #443