ביקורת ספרותית על האישה בלבן מאת וילקי קולינס
ספר טוב

---

פרק זמן נכבד לקח לי לקרוא את הספר הזה, בשלישו הראשון הוא הזדחל לי והרגיש כגיבוב מידע ותיאורים מיותרים שאינם מובילים לדבר, החלוקה של הספר לנקודות המבט השונות, לדיווחים, המעידים על עצמם כעדות אמת, מובעים ביבשושיות מה אפילו, כתלות בדמות המספרת, שחלקן בעלות רגש רב יותר הנוגע למקרה, וחלקן שוליות בסיפור המעשה ועל כן הדברים נטולי רגש, אך למעשה יד המספר הנפתלת שרויה על כולן, ופרטי הפרטים הפעוטים והשוליים והמיותרים, אולי, המדווחים מופיעים בזה ואף בזאת. הספר הזה גדוש, וגודש את הסאה, אך כעת, זמן מה לאחר שהנחתי אותו והרהרתי בו, אני מודה כי הגודש הזה אולי אינו מיותר לחלוטין, ואף משרת איזו מטרה אמנותית כמו גם ערכית. אולי חשוב לציין כאן כי הספר פורסם לראשונה בעיתונות, בהמשכים, וייתכן כי חלק מן הגודש הזה שירת את המטרה הפשוטה של תיאום כמות המלל לפרק הנדרש, ללא מסירת מידע רב מן הנדרש ועם המשך אחיזת הסקרנות בנוגע לפתרון התעלומה. אבל גם כאשר הוא בנוי כך, כספר שלם, עב כרס, שנדמה בחילתו כסיפור פשוט וברור, שאין צורך בו במלל כה רב, פרטי הפרטים עימם אנו מגיעים לישורת האחרונה מוסיפים ותורמים להתרגשות הסופית, לקתרזיס המצופה, לניצחון האמת והיושר של הדמויות שלמדנו להעריך ולאהוד לאורכו של הספר הממושך הזה.
לאחרונה ניסיתי לראות סרט אחד וסדרה מודרנית שהתבססו על הספר, אך אני מוצאת שהעיבודים חוטאים לעלילת הספר, שבו ישרת הדמויות וערכיותן, לפחות של אלו שפשעו כנגדן, חשובה ומשמעותית עד מאוד לכל אורכו של הספר, ואין ספק שמוסיפה לזיכוך הסופי שבהגעה לגאולה ולנחלה.
הנה פסקה לדוגמה מעמקי הספר, שמדגימה חלק מן הגיבוב יחד עם הערכיות שהמספר מצדד בה:
"האם יש ערבות חול כלשהן במדבריות ערב, האם יש נופים כלשהם של חורבן והרס בין חורבותיה של פלשתינה שיוכלו להתחרות ברושם הדוחה לעין ובהשפעה המדכדכת על הלב שיש לעיר שדה אנגלית המצויה בשלב הראשון של קיומה ובמצב ביניים של שגשוגה? שאלתי את עצמי את השאלה הזאת כשעברתי בשיממון הנקי, בכיעור המסודר ובכבדות הנקייה של רחובות ולמינגהם. והסוחרים שבהו אחרי מחנויותיהם השוממות, העצים שהשתפלו בחוסר אונים בגלות הצחיחה של כיכרות ורחבות לא גמורות; פגרי הבתים המתים שהמתינו לשווא לגורם האנושי המחייה שיפיח בהם רוח חיים; כל יצור שראיתי; כל עצם שעברתי על פניו - כאילו השיבו לי בקול אחד: מדבריות ערב חפות מההרס שזרע חורבננו המתורבת; וחורבות פלשתינה אינן מסוגלות להניב שיממון כְּזֶה, המודרני, שיש לנו. (עמ' 521)

» ביקורות נוספות של בירה
» ביקורות נוספות על האישה בלבן