ביקורת ספרותית על האישה בלבן מאת וילקי קולינס
ספר מעולה

---

בנערותי, אי שם בסבנטיז, צ׳רלס דיקנס היה ממושאי הערצתי ובמיוחד ספרו ״אוליבר טוויסט״ שהשפיע עלי עמוקות ואני מניח שקראתיו לפחות ארבע פעמים כבר אז... על וילקי קולינס שהיה חברו, עמיתו ולעיתים אף שותפו לכתיבת יצירה או שתיים, מעולם לא שמעתי עד שקניתי את ספרו ״האישה בלבן״ עת או בסמוך ליציאת התרגום העברי המחודש בשנת 2007. וגם אז אני מניח שרכשתי את הספר עקב המלצה שקיבלתי בחנות הספרים מבלי לדעת איזה אוצר ספרותי אני מחזיק ביד. גם כאשר לאורך השנים כבר קראתי המלצות חמות על הספר ועל חשיבותו ההיסטורית בסוגת ספרות המיסתורין, גם אז לא הערכתי אל נכון עד כמה שהספר הזה טוב, כמה מורכב הוא ואלו דמויות מרהיבות ובלתי נשכחות טווה הסופר הכל כך מוכשר הזה בעזרת דמיונו השופע. אני, כחובב מושבע של רומנים היסטוריים (במיוחד אלו מהמאה ה- 19) וספרי בילוש ומתח, יכול לסמן לעצמי את הספר הזה כאחד הספרים הכי טובים והכי מרתקים שקראתי בימי חיי שמשלבים בתוכם בעצם את את כל מה שמעניין אותי בכתיבת ספרות טובה: העלילה (הרומן והכישרון לספר סיפור יוצא דופן), התעלומה (המיסתורין והיכולת לשמור את המתח לאורך כל הסיפור או לפחות במרביתו), הדמויות (שבספר זה הן פשוט בלתי נשכחות), פתרון התעלומה והרכבת כל הפאזל הזה לכדי ספר שהוא מושלם בעיני.
אציין גם לטובה את ההקדמה שכתב אמנון ז׳קונט אשר האירה דברים על הסופר, על יצירתו, על אופן הקשר בינו לבין דיקנס ועל השפעתם הספרותית אחד על השני.
כמו כן יוער כי וילקי קולינס, שכתב למעלה מעשרים וחמישה רומנים, חמישים סיפורים קצרים וחלק מספריו עובדו לתיאטרון, היה בשעתו הסופר הכי פופולרי באנגלייה הוויקטוריאנית ולכן אינני מבין איך הוא נשכח כמעט לחלוטין מהתודעה הציבורית ורק ספרים מעטים מאד שלו תורגמו לעברית.
זה מזכיר לי את הסיפור הידוע על כך שיוהאן סבסטיאן באך נשכח מהתודעה הציבורית במשך כמאה שנה לאחר מותו עד שזכרו נגאל על ידי המלחין פליקס מנדלסון שגילה את יצירותיו והחזיר אותו בחזרה לקדמת הבמה. כיום באך נחשב בעיני רבים כגדול המלחינים בכל הדורות (אני לא שותף לקביעה זו...).
כולי תקווה שהוצאות הספרים יעשו את הדבר הנכון ויוציאו ספרים מתורגמים נוספים של הסופר הגדול הזה כי הוא באמת ראוי למינימום הזה.

» ביקורות נוספות של זאבי קציר
» ביקורות נוספות על האישה בלבן