ביקורת ספרותית על שיר ענוג מאת לילה סלימאני
ספר טוב

---

אמאל'ה.
את הספר קראתי בתחושת מועקה לכל אורכו.
חשתי שאדם זר יושב לידי ומסתכל עליי,
מחכה שאסיים את הספר.
כריכת הספר אינה מרמזת כלל על תוכנו- ערימת בגדים מקופלת וממתינה לבעליה, מרמזת על
הוויה ביתית, על אמהות, על חום ודאגה.
הספר מספר על משפחת מסיה-
פול, האב, מפיק מוסיקלי המצטייר כקשוח ושכלתני.
מרים,האם, עורכת דין שעזבה את תפקידה כעקרת בית וחזרה לשוק העבודה.
מילה, הבכורה, מצטיירת כילדה דעתנית ולטעמי יש בה מעט רוע.
ואדם, התינוק.
לאחר שהאם מחליטה כי הגיע הזמן לחזור לשוק העבודה הם מגייסים את לואיז, אומנת שעליה אינם יודעים דבר
אך החום בעיניה מזמין ומנחם וישנה תחושה שניתן לסמוך עליה.
אט אט לואיז נכנסת לחייהם של משפחת מסיה והופכת לחלק בלתי נפרד מהם.
היא מכבסת ומבשלת עבורם, מחליפה להם מצעים, שוטפת את הכלים ומנקה חלונות. פול ומרים מתמוגגים.
גם אני הייתי מתמוגגת אם הסוף אינו היה ידוע מראש.
עם הזמן, מתגלים עוד ועד פרטים מעברה ומחייה של לואיז.
אותם פרטים גרמו לי לחלחלה ולאי נעימות שליוותה אותי גם לאחר שסיימתי את הספר.
לא רק עקב ההתנהגות האומנת אלא גם בגלל שהוא מציג מציאות בלתי נסבלת של האנשים השקופים,שחייהם
עוברים בבדידות בלתי נסבלת, שבתיהם הופכים למקלט ולכלא כאחד.
העלילה כתובה בצורה נהדרת וקולחת וישנו רצון לדלות עוד ועוד פרטים על האומנת המיוסרת,
לדעת עד כמה רחוק היא הולכת למרות שאתה כבר יודע.
אני רוצה להודות לשונרא החתולית, שבלעדיה לא הייתי מגיעה לספר הזה, שכן אני חובבת ספרי מתח וכריכתו אינה מעידה
על כך שהוא כזה. מעבר לכך, לא הייתי אפילו הופכת לקרוא את תקצירו.
כמו כן אני מסכימה איתה, הסוף אינו מספק והותיר אותי עם שאלות רבות ולצערי נהרסה לי חווית הקריאה עקב כך.
חסר לי משהו, אולי הסבר, פיתרון.
4 כוכבים מסנוורים.
ממליצה בסגול לנדוור.

» ביקורות נוספות של ברברה
» ביקורות נוספות על שיר ענוג