מתנצלת מראש על ביקורות אחת אחרי השנייה. מעטות ההזדמנויות שלי להיכנס לאתר דרך דפדפן.
אני לא נוטה להתלהב מטרנדים,
למען האמת אני אפילו נרתעת מהם.
תקראו לזה גחמה ילדותית או מורדת אבל ככל שספר יהפוך ליותר טרנדי כך פחות ארצה לקרוא אותו.
למזלי, חברה טובה התעקשה שאקרא אותו ומאחר ונכנסתי לבידוד והיא כבר דחפה לי אותו לתיק אמרתי שיהיה.
ההגדרה שלי לספר מתח טוב היא ספר שלכל אורכו אני בטוחה שאני יודעת הכל, מי הרוצח, מי האשם, מי הקורבן וכו, אבל הסוף שלו מוכיח לי אחרת.
נשאבתי אליו מהאות הראשונה, החזקתי עיניים בגפרורים כדי להמשיך לקרוא וניסיתי לדחות את קיצו רק כדי שיהיו לי עוד כמה עמודים.
הוא לא כתוב בצורה המושלמת, יש המון חורים ולצערי הרב אי דיוקים בנוגע למחלות הנפש המוזכרות שמנציחות סטגימה שלילית.
עם זאת מצאתי את עצמי מרותקת לעלילה, לפרקים הקצרים, לקצבים, לדמויות ולסוף היחסית מספק.
אם אתם מחפשים ספר קליל עם עלילה כבדה מצאתם אותו.
שאפו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
