ביקורת ספרותית על החולשה של ויקטוריה ברגמן - ילדה עורב - החולשה של ויקטוריה ברגמן #1 מאת אֶריק אָקסל סוּנד
ספר טוב

---

אחחח שוודיה שוודיה.. באמת משעמם לכם שם הא?
האם מדובר במדינה בה אין רוע כלל שהם צריכים לדמיין ולכתוב על הנורא מכל?
דרור משעני אמר פעם משפט חכם בספרו "נעלם"- "את יודעת למה אין ספרי מתח טובים בישראל? כי אין פה רוצחים סדרתיים, אין דרמה".
וזה נכון. יש לנו מחבלים מתאבים, אינתפאדות ויירוטים. אנחנו לא צריכים לדמיין את הנורא מכל,
אנחנו מכירים אותו.
ברשותכם, אכתוב על הטרילוגיה בשלמותה תחת הכרך הראשון, מאחר וקראתי אותה ברצף.
את הספר הראשון קניתי בדוכן ספרים "פגומים" בעשרה שקלים והעלה אבק על מדפי כשנתיים.
אני חייבת לעצור בשלב זה ולהודות לקורונה שהחזירה אותי לספרים שכלך כך התגעגעתי אליהם ושנתנה לי את מתנת הקריאה מחדש.
אל הספר הגעתי תוך כדי חיפוש אחר ספר שיש בו פן פסיכולוגי כלשהו, זמנים להרהר, ולאור תקציר הספר הבנתי שהגעתי לנחלה.
כמה שצדקתי. את הספר הראשון גמעתי בשעות בודדות וכשלקראת סופו אף משכתי את הזמן כדי שישארו לי עוד עמודים מהפלא הזה.
מדובר במותחן פסיכולוגי (סמי אימה), הטומן בתוכו תיאורים גרפיים ומופשטים של סיפורי התעללות בילדים.
כאן אעצור ואומר- זה לא ספר לכל אחד. הוא עשוי להוות טריגר גדול לנפגעי תקיפות מיניות והתעללות נפשית.
בספר הראשון אנו נחשפים לעלילת חקירתם של ז'נט והורטיג- גופות צעירים חנוטים צצות ברחבי העיר.
במקביל אנו זוכים להכיר את סופיה סטורלונד- פסיכולוגית במקצועה בעלת עבר אפל.
הקשר בין ז'נט לסופיה נרקם בעקבות המקרים האחרונים ומשם הכל הולך ומסתבך.
הספר עשוי טוב- פרקים קצרים ומותחים, מעבר ברור בין צירי הזמן ועלילת מתח שנבנת בהדרגה. תענוג.
דבר טוב שיצא מהטרילוגיה הוא שלמדתי בדרך הקשה שאם אני מתחילה טרילוגיה, רצוי ששלושת הספרים יהיו בידי.
אז את הספר השלישי מצאתי בסיפור חוזר. נהדר. אך הספר השני, אש הרעב, החליט כנראה שהוא הארד טו גט ולא נמצאו עקבותיו באף מקום.
לאחר חודשיים ארוכים בהם הסקרנות הרגה את הרצון לקרוא סוף סוף מצאתי את שחשקה בה נפשי.
אש הרעב מביא לנו את עלילת ההמשך של סופיה וז'נט ותופסת תפנית מפתיעה. גם אותו גמעתי בשקיקה אך לקראת סופו הורגש כי
הסופרים מנסים להכניס בכוח דמויות נוספות, כדי לתת נפח לעלילה.
לספר השלישי, ההוראות, הגעתי בציפייה- שכל החידות ייפתרו, שאקבל תשובות לכל השאלות שלי, שהספר ייתן לי מנוח.
נכון עונה 7 של משחקי הכס? אז "ההוראות".
בתחושה שלי הספר שלי מגיע אמנם כדי לסגור את כל הפינות אבל עושה זאת בצורה מרושלת, בדרך אגבית, ריקה מתוכן ומערך מוסף
ומעל הכל- מאכזבת.
לא סתם הספר נפתח במילון הדמויות בספר- אכן יש בה צורך על מנת לעקוב אחרי העלילה שלדעתי יכלה להסתיים בצורה מספקת יותר עבור הקורא.
מה הפלוסים?
למדתי המון מונחים פסיכיאטריים ופסיכולוגים חדשים, ההפרעות הנפשיות מתוארות בצורה מדויקת למדי ואנחנו זוכים ללוות אישה בתהליך עיבוד של טראומות עבר.
החסרונות?
נותרתי מאוכזבת, בתחושה שהולכתי שולל על ידי זוג שוודים שלא ידעו מתי לעצור.

לונג סטורי שורט-
הטרילוגיה אינה מומלצת לכולם, לא מתאימה לבני נוער שכן יש תוכן מאוד אלים ומיני בצורה קיצונית והעלילה מתארת מקרי התעללות מזוויעים.
למי היא כן מתאימה?
לחובבי מתח שזקוקים לעלילה שתזעזע אותם.

הלכתי לנסח מייל זועם, יש לכם ניחוש מי הנמען?

» ביקורות נוספות של ברברה
» ביקורות נוספות על החולשה של ויקטוריה ברגמן - ילדה עורב - החולשה של ויקטוריה ברגמן #1