ביקורת ספרותית על גבר נכנס בפרדס מאת אשכול נבו

---

אני לא חובבת ספרות מקור. לא מתחברת לכתיבה ישראלית,
לתיאור נופי ישראל או לעלילות שהרקע טומן היסטוריה ישראלית.
לפני שאתם מקשרים אותי לBDS חשוב לי לציין שאני ציונית בדמי. נושאת דגל ישראל בגאווה,
דומעת בשירת התקווה ומגנה על עמנו בכל פוסט אנטי ציוני.
איכשהו, תמיד מרגיש שאני קוראת חומר לבגרות בהיסטוריה או מסמך המתעד את תורות ישראל.
כריכת הספר משכה אותי, כמו כן הכותרת. הרגשתי שאני חייבת לקנות אותו וכשהיה אצלי,
הרגשתי שאני חייבת לקרוא אותו. צדקתי.
את מאה העמודים הראשונים גמעתי בערב חמישי.הפסקתי רק בשביל שיהיה לי מה להמשיך
לקרוא בשישי.
ואכן כך היה, חזרתי מאימון בוקר, התקלחתי, לבשתי את הפיג'מה האהובה עליי, הכנתי לי קפה, הדלקתי מזגן
והתיישבתי לקרוא. האכזבה הגיעה אחרי כרבע שעה, כשגיליתי שמדובר במאגדת של שלושה סיפורים קצרים.
עוד לא הספקתי להשאב לעלילה והופ, נבו החליט שהגיע זמנו.
בחוסר רצון ובכעס רב, המשכתי אל עבר הסיפור השני. הכעס גבר על הסקרנות והפסקתי אחרי שני עמודים.
האשמה היא עליי, שכן קראתי ביקורות, קראתי את התקציר וכנראה שפספסתי את עניין שלושת העלילות.
ככה זה שהראש בבאלגן.
הסיפור הראשון מדורג ב4.5 כוכבים. יכלו בכיף להפוך בחמישה במידה והיה לו המשך.
הסבירות שהשניים שבאים אחריו טובים לא פחות היא גבוהה וכנראה שאגיע גם אליהם כשאכזבתי תפוג.
בנתיים, ממשיכה הלאה אל ספר שלם ואחיד. לגעת במשהו קצת מושלם.

» ביקורות נוספות של ברברה
» ביקורות נוספות על גבר נכנס בפרדס