ביקורת ספרותית על תגידי שאת שלי - מותחן פסיכולוגי מאת אליזבת נורבק
ספר טוב

---

כמה רחוק אתם מוכנים ללכת עם האמונות שלכם?
האם תתנו לקרובים אליכם לערער אתכם?
מה יקרה אם תגלו שאתם טועים?

הכותרת שלעצמה מותירה אותי באי נוחות- "תגידי שאת שלי", ציווי, לא בקשה או תחנונים אלא החלטה.
הספר מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטן של שלוש נשים:סטלה, איזבל (או אליס) וקריסטין.
סטלה-פסיכולוגית במקצוע, אשר מתמודדת עם טראומה של איבוד בתה הבכורה אותה ילדה בגיל 17. בזמן חופשה
משפחתית סטלה מפנה את מבטה מעגלת בתה ולאחר מספר רגעים מגלה שאינה שם.
אני נזרקים להווה,20 שנה אחרי, בו סטלה נשואה לגבר אחר ואמא לילד אחר. אחרי שסבלה מהפרעה נפשית שהגיעה בעקבות
איבוד בתה, סטלה מתייצבת ונראה כי דברים מתנהלים על מי מנוחות. אך סטלה נחושה בכך שבתה עדיין בחיים
ומטופלת חדשה שמגיעה אליה לקליניקה טורפת את כל הקלפים. סטלה בטוחה שמדובר בבתה האובדת.
מה שקורה מאותו רגע ישחק לכם במוח ויגרום לכם לתהות היכן עובר הקו
בין טירוף להיגיון.
קריסטין-אימה של איזבל, הנאלצת להסתגל לחיים חדשים לאחר שבעלה נפטר ובתה היחידה עברה לעיר אחרת
בכדי ללמוד באוניברסיטה.

איזבל-סטודנטית בת 21 אשר יצאה לדרך חדשה ויצאה מבית הוריה לאחר מות אביה. בכדי להתמודד
עם רגשותיה איזבל פונה לטיפול פסיכולוגיה ומגיעה אל סטלה.אנו נחשפים לתהליך שהיא עוברת,לעבר שלה
וליחסיה עם אימה.

הספר עצמו קליל מאוד,כתוב בפרקים יחסית קצרים ובשפה יומיומית ולעיתים מעט חובבני.
ישנם קטעים סו קולד אירוטיים, מביכים מאוד ולא בגלל תוכנם, דרמה לא דרמתית ועלילות משנה לא מעניינות.
אבל, וזה אבל גדול, אתה מוצא את עצמך ממשיך לקרוא רק כדי לגלות כמה רחוק סטלה תלך עם האמת שלה.

מתאים מאוד לנופש ליד הבריכה או לישיבה מתחת למזגן.
3.5 עם העגלה ל4.

» ביקורות נוספות של ברברה
» ביקורות נוספות על תגידי שאת שלי - מותחן פסיכולוגי