ביקורת ספרותית על הפרטים שהושמטו מאת תומס ה' אוגדן
ספר טוב

---

צריך לקחת בחשבון שבכל פעם שסיפור מתחיל בחווה חקלאית בקנזס זה ייגמר לא טוב. כך היה ב"בדם קר" (האדיר!) של טרומן קפוטה, וכך גם בספר הזה.
ב"הפרטים שהושמטו" אוגדן מתאר בטון ענייני, שלו ורגוע (מדי. מה זה האיפוק הזה?) סיפור קשה מאד על משפחת חקלאים קטנה שקורסת באופן נורא אל תוך בעיותיה, שאולי לא ניתנות לפיתרון מיטבי לעולם.
אוגדן אינו מישיר מבט אל לב המאפליה. הוא מתאר "רק" את הנזק האדיר שגורמים גלי ההדף של שורש הבעיה, ושורש הבעיה הוא גילוי עריות.
על הפשע האיום הזה, שאין שני לו, כמעט ואיננו שומעים דבר במהלך הספר. הספר עוסק בתוצאותיו בקרב הנפגעת הראשית והמשפחה שהיא הקימה.
אוגדן פורש תמונה רחבה של הרקע, של הרגשות הנטווים ושל משפחה שמוקמת בתנאים מאד לא אופטימליים ושלא מצליחה להיבנות "כמו שצריך" בשום שלב.
התוצאה הסופית קשה מאד מאד.

מבחינה סיפורית נטו, אוגדן לא סוגר את כל הקצוות ואת כל המניעים, ולי זה קצת הפריע.
עם זאת זה ספר ביכורים מרשים למדי עבור מי שספרות היא עיסוק משני אצלו לצד קריירה משגשגת בתחום הפסיכותרפויטי.

» ביקורות נוספות של עמיחי
» ביקורות נוספות על הפרטים שהושמטו