ביקורת ספרותית על הפרטים שהושמטו מאת תומס ה' אוגדן

---

על אף הכתיבה הקולחת והמעניינת, אוגדן לא הצליח להרשים אותי בספר הביכורים שלו כסופר.
היו לי ציפיות רבות מהספר, מתוך הכרות עם כתביו התיאורטיים של אוגדן, ובהחלט ציפיתי לתובנות פסיכולוגיות ואנושיות, או לפחות לתיאורים מורכבים של דמויות.
לצערי, לא חושב שניתן לומר שאוגדן עומד בציפיות. הוא רוקם תמונת חיים מעניינת מאוד, אך הדמויות שלו שבלוניות, לא עוברות שינויים, וללא עומק. הכל פתור ומסודר עד הסוף כמו אחרי אנליזה שהסתיימה בהצלחה.
הסיום מעיד על הצורך 'לסגור' קצוות, גם אם באופן תמוה ולא מתבקש כלל.
אגב, מעניין לראות את הדמויות מתנהגות באופן 'טיפולי' מושלם, גם אם זה פוגע באמינות. דמותו של הבעל והתנהגותו מול הטראומה של אשתו היא מופת לזוגיות מתמסרת, אך לא משכנעת כלל.
מעניין לראות את דמותו של אוגדן בתיאור הפסיכיאטרית, ואת העמדה האוטיסיטית-מגעית - מושג שפיתח אוגדן בתיאוריה האנליטית שלו - המתבטאת בהתנהגותה של מרתה.
לסיכום - ספר נחמד ותו לא.

» ביקורות נוספות של אריאל
» ביקורות נוספות על הפרטים שהושמטו