ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 16 ביולי, 2024
ע"י עמיחי
ע"י עמיחי
אוי, ממה להתחיל? שרווח לי כשזה נגמר?
סיפור המסגרת די פשוט: "גיבור" הספר, בארדאמי, נע ממקום למקום. את המקומות בחר המחבר בקפידה.
זה מתחיל בחזית שדות הקטל של מלחמת העולם הראשונה, נמשך במקלט של פצועי המלחמה בפריז, משם אל קולוניה צרפתית במערב אפריקה (קמרון? סנגל?), אחר כך במעין ספינת עבדים לניו יורק, וממנה אל דטרויט בירת תעשיית הרכב האמריקנית, ומשם חזרה לצרפת.
בכל מקום רע לו. האנשים איומים וזוכים ממנו לקיתונות של בוז ותשפוכת של חרפות.
בכל מקום מסריח לו, רע לו, מגעיל לו, הכל רקוב ואת כולם הוא היה זורק לאשפה אלמלא גם כך הכל מסביב אשפה.
שלשול מילים אינסופי, מייגע ומתיש של חרפות, גידופים ודימויים יצירתיים של כיעור לסוגיו - לא כולם מוצלחים - מתוך כעס, שנאה וזילזול תהומיים.
נשמע אחלה ספר, לא?
הותשתי. לא הצלחתי לרגע להתפעל מיצירת המופת הצרפתית מ-1932. יותר מדי סירחון וריקבון בין קטע מוצלח אחד לקטע מוצלח אחר.
כן, יש קטעים מוצלחים מדי פעם. תיאור קולע של דמות, איבחון גאוני של התנהגות אנושית או סיטואציה, אבל לי זה לא הספיק.
במובן מסוים זה רומן רעיוני. המחבר שואף לבחון ערכים ומוסדות מערביים כדי לקטול אותם - פטריוטיות, סמכות, קפיטליזם, האופי האנושי. את כולם הוא שוחט.
החלק המוצלח ביותר בספר ששווה קריאה הוא התקופה בה שוהה בארדאמי בקולוניה הצרפתית באפריקה.
הוא נוסע כדי להרוויח כסף, אך הוא פשוט נמס בחום הבלתי נסבל ובמקביל חווה זרות ובדידות איומות.
התיאורים הקשים והמקוממים של הרוע של אחיו הצרפתים כלפי המקומיים והניצול המחפיר שלהם חשובים לקריאה.
בדיעבד יכולתי להסתפק בכרך א בלבד.
כרך ב כולו עוסק בימיו של בארדאמי בצרפת. איכשהו הוא נעשה רופא. לא מסופר מאומה על לימודי הרפואה שלו, ולא נראה שאיזשהו קורא היה מעלה בדעתו שחדל האישים ושונא האדם המטונף הזה מסוגל בכלל להיות רופא, אבל המחבר החליט שכן. אז הוא רופא. וכמובן שהוא סולד מכולם מהר מאד ושונא אותם.
כאמור אחלה ספר.
בלשון המעטה: לא חובה.
38 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
ירון אבטליון מדע בדיוני 3.141592
(לפני 7 חודשים)
אני מסכים עם הכתוב
הספר זכה לשבחים רבים מאוד ובמשך שנים חשבתי לקרוא אותו.
כשהשגתי אותו, הרגשתי שאני לא מבין על מה הרעש (למרות שמדובר בפנינה ספרותית) אותי לא משך ועד היום נותר לא מובן... |
|
|
זאבי קציר
(לפני שנה ו-1 חודשים)
קראתי לפני המון זמן…
גם לא כתבתי סקירה כך שאינני זוכר פרטים שיאפשרו לי לנמק, אבל אני זוכר שמאד התרשמתי ממנו והמנצנצים נתנו בהתאם. |
|
|
עמיחי
(לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה רבה לכולכם על ההתייחסות.
רמי וזאבי, אני מזמין אתכם לפרט על התרשמותכם החיובית. חני, קשה לפעמים להסביר מדוע ממשיכים עם ספר קשה לקריאה. אני חושב שהשפיעה עלי הידיעה שהספר נחשב ליצירת מופת. רציתי לדעת במה מדובר. בכרך הראשון עוד אפשר היה להבין, בהסתייגות. הכרך השני היה גם הרבה פחות מעניין, גם פחות מנומק, וגם ביטא יותר שנאת אדם וזילזול תהומי בו. |
|
|
זאבי קציר
(לפני שנה ו-1 חודשים)
כדי לאזן את הרושם אני נתתי לספר חמישה מנצנצים.
לטעמי מדובר בספר מרשים ביותר ובהחלט יצירת מופת. |
|
|
אושר
(לפני שנה ו-1 חודשים)
כתבתה מעולה ומבדר לקרוא את שכתבה, ב2011 הגעתי בנל" עד עמ' 50 שהם בטירונות ונסתי על נפשי.
|
|
|
חני
(לפני שנה ו-1 חודשים)
בקיצור השינאה מנחה את הספר
ונשמע גם כעס ומירמור... אז למה לא עזבת וירוחם ודי? |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנה ו-1 חודשים)
יפה. סקירה טובה, עמיחי שממנה משתמע כי שלושה כוכבים
שהענקת לו זה על פניו יותר מדי.
|
|
|
חובב ספרות
(לפני שנה ו-1 חודשים)
אולי בעבר נחשב ליצירת מופת ועכשו כבר לא, תודה.
|
|
|
בר
(לפני שנה ו-1 חודשים)
המשפט הראשון הצחיק אותי בטירוף.
כל כך מכירה את תחושת ההקלה כשספר שהיה לא משהו נגמר. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-1 חודשים)
נשמע ממש תענוג...
|
|
|
מורי
(לפני שנה ו-1 חודשים)
התחלתי ונטשתי מיד.
|
|
|
מארק
(לפני שנה ו-1 חודשים)
אני חולק
מדובר בפנינה אמיתית. מין יצירה שעבורה נועדה הספרות להתקיים.
|
38 הקוראים שאהבו את הביקורת
