ביקורת ספרותית על הקדוש ברוך הוא וארבע רווקות מהשומרון מאת תמר שילה קינן
ספר טוב

---

בנג'מין פרנקלין כתב אוטוביוגרפיה, אוגוסטינוס הקדוש ורוסו כתבו וידויים ובן גוריון כתב זכרונות, אך הם לא לבד - גם תמר שילה קינן עשתה כמותם וכתבה וידויים וזכרונות אוטוביוגרפיים מסעירים.

האם חשיפה אישית מביכה היא מעשה קשה? תלוי למי.
עושה רושם שככל ששנת הלידה מתאחרת, הדבר נעשה קל. וגם לא מביך כלל וכלל. אולי ההיפך. זה הפך לכלי לקידום עצמי.

תמר שילה, ילידת 86' מהיישוב קדומים בשומרון, משתפת את הקוראים בעשור מחייה - מגיל עשרים ועד שלושים ושתיים.
שתים עשרה שנים של מכאובי גדילה וצמיחה, וכמיהה וחיפושים בלתי פוסקים אחר בן זוג.
היא כותבת קולח, שפתה "דיבורית" כמעט לגמרי כמקובל היום, וחוויית הקריאה זורמת וחביבה.
קל להזדהות עם מה שעבר עליה, בעיקר אם הקורא הוא/היא דתי/ת שעזב את בית הוריו ושכר דירה עם שותפים בעיר הגדולה (במקרה דנן: תחילה ירושלים, אחר כך תל אביב).
נחמד לקרוא את התובנות שלה מהדייטים הרבים, ומדי פעם הן מנוסחות יפה ובחכמה.
תיאורי הקושי ברווקות והתרופפות שמירת הנורמות ההלכתיות ככל שהמצב הזה נמשך - נוגעים ללב ומעוררים הזדהות.

אני מעריך שלקורא דתי-לאומי יהיו נושאי הספר קרובים ללב.
ההתמודדות עם חיים (זמניים?) מחוץ ל"תו התקן" של בן זוג וילדים, עם סביבה חילונית "רגילה" ולאו דווקא ביתית - כל אלה נחלתם של צעירים דתיים רבים בשלב זה של החיים, וגם חילונים שחווים חוויות דומות כנראה לא יבינו "מבפנים" את סוג הקושי והניכור הספציפיים שהמחברת מיטיבה להציג.

חסרו לי תיאורים מפורטים יותר של הבחורים, של עולמם הרגשי. אבל אולי זה בכלל לא עבר בראשה של המחברת. רק על עצמי לספר ידעתי.

מומלץ? לא בטוח. בטח לא לכל אחד.
אם הסתקרנתם - כנראה שזה בשבילכם.

» ביקורות נוספות של עמיחי
» ביקורות נוספות על הקדוש ברוך הוא וארבע רווקות מהשומרון