ביקורת ספרותית על הפרטים שהושמטו מאת תומס ה' אוגדן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 4 בספטמבר, 2017
ע"י אירית


יש ספרים שכבר על ההתחלה תופסים אותנו בבטן, והלפיתה הזו הופכת לתנאי הכרחי להמשך הקריאה .
מקום ההתרחשויות של הרומן הזה היא מדינת קנזס, המדינה ה-34 של ארה"ב. בעברה היא כונתה "קנזס המדממת" בשל המאבקים האלימים שהתקיימו בה בין תומכי העבדות לבין שולליה. היא תפקדה גם כנקודת מעבר בדרך של המתיישבים ליוטה וקליפורניה.

הבחירה במקום הזה אולי לא הייתה מקרית כי אוגדן הסופר, מצליח להדיף ריח רע של אלימות וכפייה כבר בבחירה הראשונה שלו. הוא משבץ עבורנו ברומן הזה את אורח חייהם של החוואים, אורח חיים לגמרי לא קל, על בדידותם ומלחמותיהם באיתני הטבע, ומוליך אותנו בדרכי עפר צרובי שמש, אבק של חרסית צהובה, ענני ארבה שמכהים את האור, ודרך שדות חיטה מוכי כימשון, כפור, סופת ברד של קיץ ורצונות וכעסים מודחקים של מי שוויתר על זכותו לבחור וחולשתו הופכת בהדרגה לעוצמה הרסנית .

ובנוסף הוא גם פסיכואנליטיקן, ולכן הוא מצליח ממש לערות אותנו לתוך פנימיותם של הדמויות, כשהן חסרות עור כמעט. ללא הגנה. הוא מושיב אותנו בתוך תאי המוח העמוקים ביותר ומאפשר לעקוב אחרי הפנים הדחוס, האנרגיה האגורה בגרעין הדי.אן.איי. שלהם עד לשחרור הבלתי נמנע שמתפרץ החוצה ממש כמו בתהליך של ביקוע גרעיני. וכן, קורה בספר שלו דבר איום .

הקריאה קולחת, מרתקת, מסקרנת, ואינה דוחה, ותאמינו לי, כי באופן אישי אני נמנעת מקריאת תכנים קשים ששזורה בהם התעללות. הוא מצליח לכתוב "את "הסיטואציה, את ההתרחשות, מבלי לרדת לרזולוציה גבוהה מדי, אלא רק במובן האנליטי .

ספר על חולשות אנוש. של משפחה אחת, ועל הפרטים שאנו שומטים כדי לגונן ולא תמיד על עצמנו. ומה שיוצא בסוף מכמיר את הלב, ומשאיר את הקוראים עם הרבה חומר למחשבה .

"מסמר עקרב" כתב ביקורת יוצאת מהכלל, ואני יכולה רק להטות את הזווית הצידה כדי להוסיף ולא להכביר .

עיתון "הארץ "חיטט לאוגדן בתוך המכנסיים וניסה לבדוק האם מסתתר שם סופר או פסיכואנליטיקן, ומי מוריד את היד למי. והדואליות הזו משום מה תמיד מסבכת את המבקרים. הם מתקשים לקבל שכל אדם בפוטנציה יכול לחבוש על ראשו שני כובעים ואפילו יותר ...

אז לא נתייחס אליהם. לטעמי הוא כותב יוצא מהכלל, ועל פי הבנתי הוא נחשב גם לבעל מקצוע מוערך, אז כמובן שיש סיכוי שייצא משהו מוצלח תחת ידו .

ספר קטן, 216 עמודים , של "עם עובד" שנקרא בנשימה אחת .
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אירית (לפני 11 חודשים)
תודה לך רחלי, ויום נפלא גם לך,
ותודה לכל המגיבים שנוספו !
רחלי (live) (לפני 11 חודשים)
ביקורת מעולה, אירית יום טוב שיהיה לך
רץ (לפני 11 חודשים)
כתוב נפלא, בעיקר ההתייחסות ההיסטורית, לארץ שלא הצליחה ליצור זהות, אלא קטביות ושימשה ארץ מעבר, מהן המשמעויות העכשוויות לכך ?
גל (לפני 11 חודשים)
קראתי עכשיו את הביקורת בהארץ, ואני רואה שהתחושות שכתבתי כאן דומות מאוד למה שתואר שם. אם ככה, אני דווקא מסכים מאוד. אני לא חושב שהמשמעות היא שכל אדם יכול לחבוש על ראשו שני כובעים או יותר, אלא שזוהי פשוט משימה קשה. סיפור העלילה- מצוין והדמויות מורכבות. הבעייה לטעמי היא בהגשה. כנראה שלפעמים, כשאנו מביאים משהו מהעולם שאנו מומחים בו כל כך, אנחנו צריכים פשוט "לשכוח" כל מה שאנחנו יודעים כדי להעביר מסר "טבעי" יותר. וזה קשה כי קשה לפעמים להשלים עם התחושה שיהיה מי שיקרא ויפספס, או לא יבין בדיוק את "היופי" או יירד ממש לעצם העניין.

לעומת זאת, אמנם לא קראתי ספרים רבים של ארווין יאלום אבל מהמעט שקראתי התרשמתי שהוא בהחלט חובש את שני הכובעים. "כשניטשה בכה"- זו דוגמא מאותה "משפחה" של רומן שנכתב על ידי פסיכותרפיסט, שלדעתי הייתה מוצלחת פי כמה.
אירית (לפני 11 חודשים)
תודה מקרב לב לכל המגיבים !!
לחני,מושמוש,פואנטה,לי,יונתן,מסמר עקרב , יעל,גל,דני,אפרתי,אנקה,מחשבות,חגית,אלון,אורית,כרמליטה,רויטל,ובר,
והמשך יום נעים.
חני (לפני 11 חודשים)
כנראה שאנשים מיוחדים מזמנים ספרים מיוחדים. יופי כתוב.
מושמוש (לפני 11 חודשים)
גם אני קראתי את הביקורת הלא כול כך טובה כנראה ב'הארץ'.
פואנטה© (לפני 11 חודשים)
הספר לא מדבר אליי
אבל הביקורת בהחלט מוסיפה ולא מכבירה :)
לי יניני (לפני 11 חודשים)
ביקורת נהדרת תודה אירית. הוא ממתין
יונתן בן (לפני 11 חודשים)
סיקורת מעולה!
מסמר עקרב (לפני 11 חודשים)
איזו ביקורת נפלאה!
"הוא מצליח ממש לערות אותנו לתוך פנימיותם של הדמויות, כשהן חסרות עור כמעט. ללא הגנה" – משפט נפלא ששווה ציטוט.
מסכים לחלוטין עם דברי ההסתייגות שלך על הביקורת בעיתון הארץ. כובע הסופר שאוגדן חובש לראשו כאן הולם אותו להפליא, בלי שום קשר להיותו פסיכואנליטיקאי.
ותודות רבות על הקרדיט הנדיב.
yaelhar (לפני 11 חודשים)
ביקורת מעניינת מאד.
אפרתי (לפני 11 חודשים)
תוסיפי כוכבים, יקירתי, לביקורת היפה הזאת.
גל (לפני 11 חודשים)
גם אני קראתי ואהבתי בסה"כ... מסכים שהוא נקרא בנשימה אחת, אבל אני דווקא הרגשתי שהכתיבה מעט לקונית ולעתים היה נדמה שהדיאלוגים נכתבו כאילו הדמויות אומרות בדיוק את מה שהן "מעוניינות" לבטא. אולי דבריהן נכתבו מעט יותר מדי מנק' מבטו של הפסיכולוג שהמטופל אומר לו דבר מה ואז הוא אומר "אני מבין ממך ש...". כלומר, דבריהם, רעיונותיהם, יצריהם- מוצגים באופן די ברור, כמעט כמו איזשהו "סיפור מקרה", ואין המון מקום לפרשנות.
דני בר (לפני 11 חודשים)
תנאי החיים שאת מתארת, הדמויות קשות היום והשורדניות, המלחמה באיתני הטבע, כל אלה יכולים לצקת המון תוכן בדמויות ולחדד אותן כמו הרוח והחול המשייפים את הסלע במדבר.
אם נוסיף לזה את מקצועו של הסופר, נראה לי שמקבלים חווית קריאה מיוחדת, גם אם לא קלה- כמו שכתבת.
אחרי ביקורת מיטיבה של שני טייקונים..את ומסמר עקרב..בטוח שאקרא.
אנקה (לפני 11 חודשים)
סקירה טובה מאוד. את ומסמר עוררתם בי סקרנות גדולה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ