ביקורת ספרותית על קורות הציפור המכנית מאת הרוקי מורקמי
ספר מעולה

---

סיימתי לקרוא את הספר המוזר והמרתק הזה וכבר אני מתגעגעת אליו.

ההתחלה כלכך פרוזאית, טורו אוקאדה עומד במטבח ומכין ספגטי תוך כדי שהוא שומע את הפתיחה של "העורב הלקחן" מאת רוסיני בעיבוד קלאודיו אבאדו. ואז הטלפון מצלצל....

מכאן דמיון ומציאות מעורבבים זה בזה לכל אורך הספר. דמויות הזויות מופיעות לפתע וכך גם נעלמות כמו מאלטה וכרטה, מוסקט וקינמון שעד הסוף אינך בטוח אם מציאות הן או דמיון. בין לבין מסופרים סיפוריו של לויטננט ממיה שמתאר תאורים קשים ממלחמת העולם השניה מצד שלא הכרתי - מלחמת יפן ורוסיה על חלק ממנצ'וריה. וכחוט השני לאורך הספר נמשכים חיפושיו של המספר, טורו אוקאדה, אחר אשתו שגם היא נעלמת, לא לפני שגם החתול שלהם נעלם.
אי לכך אפשר לאמר שהספר כולו הוא חיפוש אחד גדול והרפתקאות שונות ומשונות שעוברות על המספר תוך כדי.

הספר נהדר בעיקר למי שאוהב קצת לעופף.

» ביקורות נוספות של אלזה
» ביקורות נוספות על קורות הציפור המכנית