ביקורת ספרותית על פנחס שדה: היומנים מאת אילת נגב
ספר בסדר

---

לא ידעתי שהתבגרתי עד שקראתי את היומנים של פנחס שדה. זהו המבחן האמיתי לעניין ההתבגרות המנטלית לא רק הכרונולוגית. לקחת ספר של סופר שאהבת ולראות איך אתה מגיב אליו.

כשהייתי צעירה וקטנה פנחס שדה עם החיים כמשל שלו וגם "על מצבו של האדם" היה מונח על מדף המועדפים עם ספרי הרמן הסה, כה אמר זרטוסטרא, יסורי ורטר הצעיר וכל הבלה הבלה הרוחני הזה.

וכשמצאתי את היומנים שלו בימים אלה והתחלתי לקרוא. אהה, התברר שמשהו השתנה בי, לא יכולה להבין איך יכולתי לסבול אותו על גניחותיו, תהיותיו וחלומותיו, ובעיקר כפי שהוא מספר בעצמו, על ניצולו את הצעירים שהתלהבו ממנו ויצרו איתו קשר בעיקר הבנות. האיש ערך אורגיות עליזות לפעמים עם כמה בנות ביחד, כולן מחצית מגילו.

איני יודעת מי קיבל את הזכויות על היומנים שלו לאחר מותו, אבל נראה לי שיומנים כדאי שיהיו מוצפנים אלא אם יש בהם עניין אמיתי לציבור

» ביקורות נוספות של אלזה
» ביקורות נוספות על פנחס שדה: היומנים