ביקורת ספרותית על אחי, גיבורי התהילה מאת הווארד פאסט
ספר טוב

---

ימים ממש ספורים אחרי הטבח הנורא ב 7 באוקטובר התחילו מסופרים באמצעי התקשורת סיפורי הגבורה של אזרחים, חיילות וחיילים, של אלופים בדימוס, באין צבא מאורגן לאורך היום ובאין הנהגה בכלל. בראש שלי חזר המשפט "אחי גיבורי התהילה" והחלטתי לקרוא סוף סוף את הספר הזה שבעבר לא עניין אותי.

הסיפור המסופר כאן הדהים אותי כמה הוא דומה ומהדהד את ישראל של ימינו עם היציאה למבצעים ולמלחמות ללא הרף. יהודה המכבי מתואר כמצביא מהולל שמחליט החלטה חכמה לצאת למלחמות גרילה מול הגדודים המסודרים אך הכבדים של צבא השכירים המונהג על ידי היוונים, אך הוא ממשיך במרד גם כשהארץ שוקטת והאנשים עובדים את אדמתם ברינה ויושבים בשמחה תחת גפנם ותחת תאנתם. למרות התנגדות פסיבית מצד התושבים, הוא אוסף אותם ויוצא לעוד מלחמות שבהם הוא ואחיו הגיבורים ועוד אלפים נהרגים.

את הקורות של משפחת מתתיהו מספר אחד האחים - שמעון היחיד שנותר, שמספר שיהודה נקרא המכבי כי חזק היה כמקבת ולמעשה צריך היה לקרוא לו המקבי, כעבור שנים קרא העם לכולם המכבים.

הווארד פאסט דרך איגרת ששולח שליח רומאי, שנים אחר כך, מתאר את היהודים כאנשים חכמים ועם זאת חושבים את עצמם טובים יותר אך בהצטנעות, שנלחמים על הארץ ועל האידיאלים בניגוד לכל הצבאות האחרים שנלחמים בשביל כסף וכבוד. הוא אומר שקל לחבב את היהודים אך גם קל לשנוא אותם. הוא מסיים את איגרתו לקיסר שהם מסוכנים וכדאי לחסל אותם..... והיתר הוא היסטוריה

» ביקורות נוספות של אלזה
» ביקורות נוספות על אחי, גיבורי התהילה