בוריס אקונין (ברוסית: Борис Акунин), הוא שם העט של גריגורי שלווסדזה צ'חארטישווילי (גאורגית: გრიგოლ შალვას ძე ჩხარტიშვილი), חוקר ספרות, מתרגם, יפנולוג וסופר רוסי, מחברה של סדרת המותחנים ההיסטוריים "תיבת פנדורין", שבעקבותיה התפרסם ברחבי העולם.
מאז 1998 - שנת פרסום "עזאזל" הספר הראשון בסדרה, הוא מנהל קריירות מקבילות בשתי זהויות - יצירות ספרותיות כאקונין, ומחקרים ספרותיים ותרגומים בשמו האמיתי - צ'חארטישווילי.
חייו (סיפור הזהות הכפולה)
גריגורי שלבוביץ' צ'חארטישווילי נולד בטביליסי שבגאורגיה לאם יהודיה ואב גאורגי, ועבר בגיל שנתיים עם משפחתו למוסקבה, בה הוא חי עד היום.
הוא היה עורך כתב עת ספרותי, מתרגם וחוקר תרבות יפן במרכז לחקר היסטוריה ובלשנות של אסיה ואפריקה, באוניברסיטת מוסקבה, כשפרסם את הספר "עזאזל" והשתמש לראשונה בשם עט.
הספר פורסם תחת שם העט ב.אקונין, שנת ההוצאה שהופיעה בו הייתה 1876, ועיצובו יצר את הרושם של ספר עתיק שהתגלה, כולל תחריט מיושן בשחור לבן על העטיפה וכיתוב באותיות עתיקות. המוטו של הספר (ובעתיד של ממשיכיו בסדרה) הוא: "לזכר המאה התשע-עשרה, שהספרות בה הייתה גדולה, האמונה בקדמה - חסרת גבולות, והפשעים בוצעו ופוענחו בחן ובטוב-טעם". המוטו של הספר ורמזים ליצירות ספרותיות מאוחרות יותר, שללו את הרושם הראשוני שהספר נכתב בתקופה עליה הוא מדבר. שם העט אובחן כאיזכור ל מיכאיל באקונין, פילוסוף ואנרכיסט רוסי, ששנת ההוצאה המדומה של הספר 1876, הייתה שנת מותו.
חידת זהותו של הסופר העסיקה את הקהיליה הספרותית במוסקבה, מה גם שספרים בסדרה המשיכו לצאת לאור. רק לאחר כשנתיים, עם הופעתו של הספר הרביעי, שהפגין ידע רב בתרבות יפן, החידה פוענחה: צ'חארטישווילי נחשד שהוא העומד מאחורי דמותו של אקונין, והודה. עכשיו לאקונין התווסף רובד נוסף של משמעות; המילה "אקונין" ביפנית (悪人) בתרגום חופשי, היא "האיש הרע", או כפי שמוגדר בספר "מרכבת היהלום" - האיש שיוצר את חוקיו בעצמו.
כיום הוא כותב בשתי זהויות:
כבוריס אקונין הוא ממשיך לכתוב מותחנים על רקע המאה ה-19, על אראסט פנדורין וגיבורים אחרים.
כגריגורי צ'חארטישווילי, הוא עורך ראשי של ה"אנתולוגיה לספרות יפנית" ונשיא פרויקט "ספרית פושקין" של קרן סורוס, בשם זה הוא ממשיך לפרסם מאמרי בקורת ספרות, ותרגומים לרוסית מהספרות היפנית, האנגלית והאמריקאית.
ובזהות כפולה, בביטוי אולטימטיבי לפיצול אישיות ספרותי, הוא מפרסם ספר המכיל מאמרים וסיפורים על בתי קברות בעולם, אשר על כריכתו מתנוססים שמותיהם של בוריס אקונין וגריגורי צ'חארטישווילי בהתאמה לשני סוגי הטקסטים שבספר.
יצירתו הספרותית
אקונין מיפה צורך בחברה הרוסית, לסוג חדש של ספרות, שיתאים למעמד הבינים החדש שצץ אחרי הפרסטרויקה. ספרות ביניים, שהיא לא טולסטוי, דוסטויבסקי ודומיהם, אך גם לא ספרות נחותה, מתורגמת או רוסית, שהייתה נפוצה ברוסיה באמצע שנות ה-90. את המודל - ספר מתח אינטליגנטי, שהתאים לדעתו למילוי החסר שנוצר בעולם הספרות הרוסי, הציע לכמה מחבריו הסופרים, וכאשר אף אחד מהם לא הרים את הכפפה - הרים אותה בעצמו.
אקונין מיקם את גיבורו אראסט פנדורין, ברוסיה הצארית, בשלהי המאה ה-19, תקופה מיוחדת של דמדומים וחוסר שקט, בין סופו של השלטון הצארי לתחילת המהפכה הקומוניסטית, כשרוחות חדשות של שינוי ואופטימיות נשבו באוויר לצד טרור, חרדה קיומית ואי בהירות לגבי העתיד. לדברי אקונין, הוא בחר בתקופה זו, מעבר לאטרקטיביות שלה כרקע ציורי לסיפורו, בגלל שבה תושבי רוסיה התמודדו עם בעיות דומות לאלה שאתן הם מתמודדים היום.
גיבור ספרי "תיבת פנדורין", אראסט פנדורין, צעיר משכיל ממשפחה טובה, מצטרף כפקיד זוטר למשטרת הבילוש של מוסקבה, לאחר שמשפחתו ירדה מנכסיה והוא נאלץ לפרוש מלימודיו. הוא מטפס חיש מהר בסולם הדרגות, לאחר שפענח באופן מזהיר את המזימה הבינלאומית שהוא חוקר בספר הראשון "עזאזל". מסוף הספר הראשון, הוא ממוצב, כקודמיו בז'אנר,הרקול פוארו, שרלוק הולמס ודומיהם, כבלש כל יכול שאין תעלומה שפתרונה נבצר ממנו. אך בניגוד להם, הוא צנוע, קצת ביישן, וזהותו וכישוריו נסתרים בדרך כלל מסביבתו הקרובה, להוציא מפקדיו.
הספרים מתרחשים כולם בשלהי המאה ה-19, המשוחזרת באופן משכנע ביותר, אך לכל אחד מהם מיקום ורקע אחרים, וכך מצליח אקונין לא ליפול במלכודת שספרים בלשיים רבים נופלים בה - התבנית שחוזרת על עצמה. "עזאזל" מתרחש במוסקבה, ממנה נוסע פנדורין לאנגליה, בעקבות פושעים בינלאומיים; "גמביט טורקי" הוא רומן ריגול היסטורי שמתרחש בזירת הקרבות במלחמת רוסיה-טורקיה, ומסופר מזווית ראייתה של אישה. עלילת "לוויתן" מתרחשת כולה על סיפון ספינה במהלך שיט להודו. (אזכור לספרי אגאתה כריסטי) ועוד.
הדרמטיות והחידתיות ששימשו את אקונין בעיצוב הופעתו המסתורית על במת הספרות, אופינית גם לספריו ולסגנונם.
התעלומות הבלשיות, שהן שנונות ובנויות כהלכה, הן רובד אחד בלבד של הסיפורים. אקונין "מתכתב" בספריו עם הספרות הרוסית והעולמית ועם ההיסטוריה הרוסית. הספרים שזורים ברמזים ספרותיים ואזכורים לכתביהם של דוסטויבסקי, טורגנייב, צ'כוב, בולגקוב, אגאתה כריסטי ואחרים. "גמביט טורקי", למשל יכול להקרא כרומן מפתח היסטורי, מכיוון שמאחורי כמעט כל דמות בספר, ניצבת דמות אמיתית בהיסטוריה הרוסית.
הערכתו של אקונין על הצורך במודל של ספר מתח אינטליגנטי, שיספק למעמד הביניים ספרות קריאה ומהנה, ובו זמנית יחמיא לתבונתו של הקורא, התבררה כנכונה. הספרים הפכו לרבי מכר ברוסיה, שם נמכרו בלמעלה מ-10 מיליון עותקים והוסרטו לקולנוע ולטלוויזיה. אקונין כתב עד כה 10 ספרים בסדרת פנדורין וסדרות היסטוריות נוספות: "הרפתקאותיו של המאסטר" ו"הרפתקאותיה של האחות פלאגיה" ועוד - סה"כ למעלה מ-25 ספרים.
יש לציין שעל ספרו השני, "גמביט טורקי" נמתחה ביקורת שלילית. ביקורת שלילית כללית אחרת היא שהעלילות בספריו דומות, המניעים לא תמיד ברורים והדמות הראשית חד-ממדית.
למרות שהספרים יועדו לקהל הרוסי, הם הצליחו מאוד גם מחוץ לרוסיה ותורגמו ל-36 שפות. אקונין הושווה על ידי הביקורת לאומברטו אקו מחבר שם הורד, וספרו "עזאזל" הגיע למקום ראשון בסקר שערך ה"ניוזוויק" ב-2005 על השאלה "איזה ספר תיקחו לחופשה? ".
אנקדוטה שממחישה שוב את חריגותו של אקונין: בשנת 2000 הופיע באינטרנט אתר שמציע גישה חופשית מקוונת לרוב ספרי "תיבת פנדורין" (ראה קישור), בהרשאתו של הסופר. אקט יוצא דופן בעולם שבו גישה חופשית לכתבי סופרים באינטרנט, היא בדרך כלל לכתבי סופרים מתים, שהזכויות על יצירותיהם כבר פקעו. אכן "האיש שיוצר את חוקיו בעצמו".