ביקורת ספרותית על קורות הציפור המכנית מאת הרוקי מורקמי
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 4 באפריל, 2012
ע"י שיווה


מאיפה להתחיל? הסיפור הזה, המורקמי הראשון שלי, בעיקר התיש ועיצבן אותי. הביקורת הזו מיותרת, כל כך הרבה כבר נכתבו. זו באה בעיקר כפורקן.

יש כאן סוג של פנטזיה, אורבנית ראיתי שקוראים לזה איפשהו?, פנטזיית ניו אייג' שבה טורו אוקאדה המובטל יוצא לחפש את אשתו שנעלמה, הטיפוס האדיש והפאסיבי הזה, לא מתרגש שמכך שאשתו נעלמת עד שהוא מתחיל במעין מסע גילוי עצמי, ועובר חוויות רוחניות הזויות, שאמורות לעזור לו למצוא את עצמו ובעקבות כך למצוא את אשתו.

את ההתנסויות הוא עובר בעיקר ביוזמת הדמויות האחרות בסיפור, כאילו הוא שם רק כבסיס שממנו אפשר להגיח לסיפוריהם של האחרים.
כל שאר הטיפוסים בהם הוא נתקל, שגם הם הזויים ומוזרים, הם הפכים שלו, הם אסרטיביים, אמיצים, בעלי חזון ומוטיבציה, הם התמודדו עם מצבים קשים בחייהם, שרדו אותם ואפילו יוצאו מחוזקים.
אף על פי שיש חוט מקשר בין כל הדמויות אין סגירת מעגל ולא מובן לי לאיזו תכלית כונסו כל הדמויות וסיפוריהן יחדיו.

חווית הקריאה שלי הייתה כשל צופה מהצד, בשום מקום לא מצאתי את עצמי מזדהה, נעלמת או משתתפת.

מרגע שמתחילים לקרוא, קשה מאד להפסיק, זהו סיפור מתח שלאורכו מפוזרים רמזים ומפתחות לפתרון התעלומה. אין ספק שמורקמי מוכשר מאד ויודע לטוות את הרשת המתאימה שתלכוד את הקורא ותחזיק אותו במתח ובצמא לבאות בתקווה ש.... הנה.... הנה.... זה בא....
במשך 570 ע מ ו ד י ם, מיינד יו.

אבל, וזה אבל גדול מאד, זה לא בא! מורקמי רוצה להשאיר הכל פתוח לפרשנותם ותפיסתם הסובייקטיבית של קוראיו, למה על פני כל כך הרבה עמודים??? מה קורה בסופו? אנחת רווחה שנגמר.

על המדף מחכה לי 'יער נורווגי' אני ממשיכה הלאה, יש לי רצון להכיר את מורקמי, ולו כדי לראות הכצעקתה?



22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
שיווה סיימתי את מוזמנת:)
שיווה (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
חני. מעניין מה תחשבי עליו...אחכה לביקורת שלך
חני (לפני 5 שנים)
שיווה קוראת אותו עכשיו אני בדרך כלל לא קוראת לפני אבל הביקורת שלך לכדה אותי, היות ודובר המון על הספר.. עוד לא ממש התחלתי
אז אני מקווה שעדיין אבוא בצורה "נקייה" אל הספר. באופן כללי אני אהבתי לקרוא אותו עד עכשיו.
שיווה (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
תודה עמיר האמת שמצאתי את יער נורווגי קצת יותר ידידותי לקורא:)
עמיר (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
קצת קשה להאמין אבל הסקירה החכמה שלך ממצה באופן רהוט ומדויק את המחשבות שלי בעקבות קריאת הספר. בקיצור, הוא ימשיך לכתוב רבי מכר, ואני אמשיך לא לקרוא אותם.
שיווה (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
תודה עדי.
עולם (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
כמו שכבר נכתב באתר בעבר, אחרי שקוראים ספר של מורקמי התחושה היא לעתים של "מה, לעזאזל, קראתי?"
עדי (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
יש גם מצב רביעי, לאהוב אבל גם לא לאהוב או כמו שהדגישה שיוה להרגיש "אפור" זה מה שיפה בעיניי בספרים שלו ובספרים בכלל.
נהניתי לקרוא את הביקורת:)
שיווה (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
yossic עברתי שליש מיער נורווגי, זה מרגיש כמו שהרגיש בתחילת הציפור, אבל הסיפור כאן אסוף יותר וממוקד יותר, זו לפחות ההרגשה שלי, אין לי בעיה עם מלנכוליה ובטח לא עם אופטימיות:)
שיווה (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
אהרון, עוד לא החלטתי אוהבת או לא, אבל נראה לי שאצלי זה לא יהיה שחור או לבן אולי אפור נראה.
yossic (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
יער נורווגי לאחר שקראתי את הביקורת, ואמר שכמי שקרא את יער נורווגי אני חושב שממש תהני. להבדיל מהספר שציינת כאן הספר יותר מלודרמטי ומרגש. השאלה היא איך את מתמודדת עם ספרים מלנכולים אבל אופטימיים?
אהרון (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
מורקמי את מורקמי או שאוהבים או שלא.הסיבה לכך סובייקטיבית לחלוטין.כמאריץ מושבע של מורקמי (קראתי את רוב ספריו),היער הנורבגי,הינו מפיסגות יצירותיו.
שיווה (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
:) כן, היטבת להגדיר.
עולם (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
נראה שמסתמן קונצזנוס: בין כך או כך, הוא קשה לעיכול...
שיווה (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
בחילה לא היתה אבל היה כאב בטן אני חושבת שאני בשלב הלמידה, אולי אני בצד השלישי...
yaelhar (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
כנראה שמורקמי דומה לסושי: או שאוהבים, או שבוחלים. ויש גם צד שלישי - אלה שהוא "טעם נרכש" בשבילם...
שיווה (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
טוב לפחות דבר אחד טוב יצא מזה הבנתי את הענין עם הדרך, אבל העמידה על הקצה... כנראה קצרה רוחי.
תודה
cujo (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
לגבי האורך אם זכור לי מכתבה שקראתי פעם או על גבי הספר - מורקמי לא רצה לכתוב את החלק השלישי והתרצה לאחר שקוראים דרשו זאת. הספר הוא בעצם שלושה ספרים קצרים .
אצל מורקמי הדרך היא הסיפור - נסי לקרוא אותו בלי לנסות להבין לאן הוא לוקח.
יער נורווגי מקסים והרבה יותר קוהרנטי.
שעשעה אותי הביקורת שלך.אהבתי





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ