ביקורות ספרים על הספר טירת הזכוכית - סיפור אמיתי
|
לקחתי את הספר בספריה מבלי ששמתי לב לתוכנו. בבית התחלתי לקרוא ומצאתי שראיתי את הסרט, ולא היתי מסוגלת לקרוא את הספר. הסרט היה קשה לי מאד. זו משפחה לא מתפקדת, הורים ילדותיים אינני יודעת אם מבחירה כבריחה מאחריות או שזו מגבלה נפשית. הורים אוהבים את הילדים בדרכם, אבל לא מסוגלים להעניק להם קביעות ואת הצרכים הפיזיים כמו ארוחה חמה, מקום מגורים מינימלי, השכלה. הילדים מאד מוכשרים והצליחו להתרומם ולהצליח בעולם האמיתי. הסיפור מעלה המון מחשבות למשל אם משפחה כזו ראויה לגדל ילדים? האם במערכת הסוציאלית הישראלית בה היו מוציאים את הילדים מהבית זה היה מועיל להם או מזי... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אני מביטה על ההורים שלי, אלה שפעמים רבות אני מסתכלת עליהם בהערצה ופעמים רבות בבוז, ותוהה מה הם היו פעם, לפני שאני ואחותי הגחנו לעולם. יש לי כמה חלקים: אבא קיבוצניק; עובד במשק, אמא לומדת בתיכון ובתור ילדה יוצאת ליער לשחק, מחכה לשמונה בערב שיתנו לה לשמוע ברדיו את התכנית האהובה עליה, משוטטת בשכונת בית הכרם.
אף פעם לא הצלחתי להרכיב את כל החלקים לפאזל אחד שלם. עם השנים הצטברו פיסות מידע, ועדיין אף פעם אין מספיק. אני לא מצליחה לראות מעבר למה שההורים שלי היום, כאילו נולדו ככה. כל פעם עולות עוד ועוד שאלות. מה הדבר הכי נועז שהם אי פעם עשו? הם היו החנונים של הכיתה ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר לא קל, חזק ביותר , משפחה שחיה חיי עוני מתוך בחירה
לא עזבתי את הספר מרגע שהתחלתי
אבל....הרבה חומר למחשבה, למה? איך? ולאיזו מטרה האם והאב סחפו את ילדיהם למצב כזה כשהיה המון כסף בנמצא.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
שש שנים ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס! זועק עיגול בצבע ארגמן על גבי עטיפת הספר של טירת הזכוכית.
החלטתי גם הפעם להניח לעגנונים, ביאליקים, בארים, שופמנים, בארונים ושאר גדולי האומה שאני כל כך מוקירה ואוהבת שכן עמדה בפני טיסה ארוכה לישראל הכוללת שני בנדיטים בהירי שיער המצפים מאמם לבידור מקצועי כל אימת שאוחזת בהם הנטייה להשתעמם ומדובר באחת לחמש דקות.
אז קניתי מלאי של חוברות לחופש, חוברות צביעה אתגרית (שבלונות, ערבסקות ושטיחים פרסיים), חטיפים שאינם כוללים שוקולד או סוכרים ותפילת הדרך.
שאלתי מחברתי רב מכר כי הייתי בטוחה שאתקל בהפרעות רבות ולא רציתי... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין. אמיתי. מחריד, מזעזע, ומלא תקווה.
ג'אנט וולס, סופרת ועיתונאית אמריקאית, מספרת את סיפור משפחתה וילדותה, כבת לשני הורים לא נורמליים מבחינת התנהגותם ודאגתם למשפחה. סיפור לא ייאמן של רשלנות ואי אחריות הורית, עוני מחפיר, התמודדות של ילדים עם החברה ועם אבא ואמא, ולבסוף איך ולאן לקחו האחים, אח אחד ושלש אחיות, את חייהם להמשך. מסמך אנושי לא פשוט ומעניין מאד.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פעוט בן שנתיים שקשור בסלסלה בירכתי הארלי דיוידסון, חוצה מדינות על 160 קמ"ש, אמא שלו הנהגת. ילד בן ארבע שנעזב אצל חברים של ההורים לחודשיים כי אמא שלו צריכה להיות בחול מטעם העבודה, ואבא שלו סתם לא יכול לטפל בו. ילד בן שש שאמא שלו מלמדת אותו איך לירות באקדח שלה, אף פעם אי אפשר לדעת מתי יצטרך להגן על עצמו. ילד בן שמונה שמשוטט לבדו בחולות טנטורה, שוחה לתוך מערות נסתרות, ראשו נחבט בסלעים בעוד הוריו משתזפים על החוף עם חבריהם. אחרי שעות הוא מצליח לחזור אליהם. אף אחד לא שם לב שהיה חסר. בן 13 הוא משאיר פתק "הלכתי לטייל ביער" ויוצא עם הבוקסר שלו ליער השחור. שלושה שבועות... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאז היותי אמא לפני כ 30 שנה, חששתי וגדלתי את ילדי בפחד ובחרדה, שמא אזיק להם. המצב שבו האם מגוננת על ילדיה הינו טבעי, וכרואים איך הוריה, בעצם הסירו את ההגנה שהם מעניקים זה עצוב. ההגנה של האב בשעות של פקחות חישלה אותם אך, הילד זקוק לזוג הורים. צריך לקרוא כדי לנסות ולהגיע להבין את מערכת החיים הזו. מומלץ .... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה הפיק ביקורות מרתקות, חלקן מחודדות וטובות ממנו, וסיקרן אותי מאד. כשספר מצליח לעשות את זה תמיד אני חושבת "זה חייב להיות ספר מיוחד". והספר הזה באמת מיוחד. הסופרת הצליחה לכתוב בכנות על חייה ולפעמים - לא תמיד - כתבה על רגשותיה. אבל כתיבתה הצליחה לגרום לקוראים להרגיש בעוצמה, לגרום להם להיות אמפתיים אליה ואל חייה, לנסות להבין, לרצות לחבק (את הילדים) ולרצות לשלוח את ההורים לבית סוהר...
הספר מתאר שני אנשים "שהתעקשו לחיות ולגדל את ארבעת ילדיהם מחוץ לתלם" כדברי הכריכה האחורית של הספר, וזה, כך הרגשתי, רחוק מאד מהסיפור. מדובר למעשה בשני אנשים שנשארו ילדים ב... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ברוכים הבאים לבית שלי.
בית דו קומתי ביישוב בפריפריה, עם גינה גדולה מלאה קוצים ואדמה סלעית.
כאן גרים בכיף אבא ואמא ושמונה ילדים. אני הבכור. לקטן ימלאו מחר שנתיים.
הבית הזה גדול ומבולגן.
הבית הזה מלא צחוק ומריבות ווויכוחים.
הבית הזה מאוכלס בכאלף ספרים, חלקם בארונות, חלקם על כל משטח פנוי: הספות, השולחן, השירותים, השיש במטבח, המדף של הטלפון. סליחה, אמא.
הבית הזה הוא קרוב להפליא ורועש להחריד.
הבית הזה הוא ביתם של שבעה אחים נפלאים, מעצבנים, מקסימים ויוצאי דופן, ושל שני הורים שאני אפילו לא מתכוון לנסות לתאר בחמש מילים.
הבית הזה נשען על שתי משכורות של עובדי ה... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מאוד אוהב לקרוא אוטוביוגרפיות וספרי זיכרונות ולכן "צללתי" אל הספר הזה בקלות רבה. ג'אנט וולס המחברת מציגה לנו כאן ה"אמריקה האחרת"... אמריקה של עוני והומלסים. אמריקה של אנשים שחיים בקרוונים רעועים, בצריפים ובבקתות מטות ליפול. אנשים שחיים בנדידה מתמדת ובהימלטות מנושים... ואכן ילדותה של של וולס עברה עליה בנדידה כמעט מתמדת מקליפורניה עד ווסט וירג'יניה כי הוריה היו אנשים שלא רצו או לא יכלו לעבוד – וכהורים – לא דאגו כלל לילדיהם... אביה היה "מעופף" עם "ציפורים בראש" עם חזיונות שווא על זהב שהוא עומד למצוא בזמן הקרוב וכל מיני תוכניות גרנדיוזיות שלא היה להן ק... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה גורם לחשוב.לחשוב על הילדות,על הורות,הספר מכניס לפרופורציות.צחקתי,כעסתי על החינוך, התרגשתי ולפעמים גם מיציתי את תחושת ההזנחה שהסופרת מעבירה כלכך טוב. לסיכום, מומלץ.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה כמו שיר ערש לתינוק
הוא לא יודע למה
הוא נרדם בלי שאלות
כך שרים כנסיית השכל (המילים של רן אלמליח). מתי זה קורה בחיים, שההורים שלך מכסים אותך בלילה בשמיכה עד הצוואר וככה, פשוט, נרדמים, כי זה מה שיש, ומה שיש הוא טוב. ויש בזה שלווה קסומה, של משפחתיות, קרבה, בית. ותמימות. כי יש לנו לא ארמון עצום, ולא את כל הכסף שבעולם, וזה לא מסנוור עד השתאות, זהו האושר הצנוע - ממלכת הילדות.
תקוות גדולות יכולות להיות מסוכנות. זוהי טירת הזכוכית. היא גדולה כל כך, גדושה כל כך. תקוות ושאיפות, שמיים כחולים וצלולים, חלומות.
מי מאיתנו לא מפחד לחלום? את החלומות הפרועים ביותר, המאו... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"טירת הזכוכית". הספר הזה גרם לי לחשוב כל כך הרבה על דרך ההורות שלי ושל בעלי.. איזה הורים אנחנו? למה אנחנו מגוננים כל כך על הקטנטנים שלנו?
שני ילדים יש לנו, בן 3 ובת שנתיים אוטוטו, והם קיבלו הרבה יותר מהכל מאשר ילדי משפחת וולס.
השגרה הזאת שלנו.. מעון, חוגים, גן משחקים, ג'ימבורי וכו'.. פתאום הכל נראה לי כל כך אפור, עם כל האהבה הענקית שאנו מעניקים להם..האם יזכרו את ילדותם כמשהו יוצא מן הכלל?
הרגשתי לעיתים שאני מזדעדעת מדרך גידול הילדים בספר.. לא יעלה על דעתי שילדיי יהיו רעבים או שיהיה להם קר..
ועם זאת מחשבות התחילו לחלחל לתודעתי.. אולי אנו יותר מידי מרפדים אות... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לרגע אחד קטן הרשיתי לעצמי לדמיין שאני בן משפחת וולס.
שיש לי 3 אחיות, שלאחת מהן קוראים ג'נט, לשנייה קוראים לורי ולשלישית מורין.
שיש לי גם אח (שמעולם לא היה לי) ושמו בריאן.
שלאמא ואבא שלי קוראים רוז ורקס. שאבי הוא ראש המשפחה, הוא לא עובד בעבודה קבועה, וכל הזמן צריך להחליף עבודות. הוא מרבה להשתכר ומבזבז את חסכונותינו, אבל אחר כך, כשכל זה עובר לו, הוא נוהג לספר לנו סיפורים על כדור הארץ, על הירח, על נוגה, על שאר הכוכבים וגם על החיים. ואמי, שהיא לגמרי תלויה באבא שלי, לעולם לא תעזוב אותו, גם ברגעים הקשים מכל. היא אמנית וציירת, ולא רוצה להיות מורה כמו אמה, שהיא בעצם ס... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לקחתי מליאור האחיינית הבוגרת האהובה, המליצהhttp://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/Herbs18-Zadei/Heb-Spices-Zadei-Chaparral.htm. ה
ישפה אינסוףף ביקורות שיו...
כתגובה לכמה ביקורות פה
הורים רעים הם לא היו
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מרתק. סיפור חיים אמיתי לגמרי שיאתגר את כל מה שחשבתם שאתם יודעים על הורות, על משפחה, על מוסר, על טוב ורע. מצד אחד בא לכם לתת להורים האלה שתי סטירות ולשאול אותם מה לעזאזל הם חשבו כשהולידו 4 ילדים לחיים מחפירים שכאלה. מצד שני, הספר יגרום לכם לחשוב מחדש על הגישה המגוננת-מדי שבה רובנו מגדלים את ילדינו. מומלץ לחפש ביוטיוב סרטון קצר שבו המחברת מספרת על אמה ההומלסית-מבחירה ועל כתיבת הספר (חפשו לפי שם הספר באנגלית). הספר כתוב היטב ונקרא בנשימה אחת. ולמרות העוני, הדלות, ההזנחה הפושעת ועוד - זהו גם ספר על אהבה הורית ועל נאמנות חסרת פשרות של אחים זה לזה. מומלץ ביו... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מעולה, שקראתי אותו בנשימה עצורה, וסיימתי אותו תוך כמה שעות. הוא מסוג הספרים שתוך כדי הקריאה אתה קורא ולא מאמין. זהו סיפור אמיתי, על חייה של הסופרת. היא ושלושת אחיה גדלו אצל זוג "הורים", שקשה לתארם כהורים. האב היה שיכור שעוסק בעבודות מזדמנות והאם אומנית בטלנית. הילדים גדלו בעוני מחפיר, ליכלוך וברעב מתמיד ואף חיטטו בפחי זבל. בכל פעם שנחבלו, הוכו או הוטרדו מינית, להורים לא היה אכפת מהם והם לא זכו לטיפול הולם. הם היו משנים לעיתים קרובות מקומות מגורים, אם כי את החורבות שבהן הם התגוררו קשה להגדיר כמקום מגורים. למרות זאת, הילדים היו חכמים ויצירתיים בצורה מ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא חייבים להיות פזרן, לא חייבים לבזבז את משאבי היקום ולא חייבים לאגור חומר כדי לחיות.
אפשר לחיות צנוע.
ואם אתה במינוס ענק פשוט תזרוק את הטלוויזיה את הפלאפונים את הרכב את המשכנתה .תחסל את החשבון בבנק
ותחיה רק מהכסף שיש לך מתחת למרצפת. ואז כל הכסף ילך למטרות חיוניות.
כן חייבים לקרוא ללא הפסקה , להכיר את העולם ולהבין איך הוא בנוי ופועל . ליצור עם המוח ולייצר המון מחשבות שיגרמו לנו לנוע ולהתפתח בלי אמצעים טכנולוגים.
אבל כמובן כולנו שבויים בתוך בועה של נוחות ומנסים להבין מהי הדרך הכי טובה לחיות בשבילנו ובשביל הילדים שלנו.
האם אנחנו כהורים חייבים ... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
איי, הספר הזה שבר לי את הלב.
לא, לא בגלל שהוא עצוב נורא או שמתוארת בו טרגדיה איומה, אלא שהקריאה בו חידדה אצלי כל כך הרבה דברים שמלווים אותי יום יום, בחיים המרופדים עד כדי גיחוך שלי. כל המחשבות שלי על איזה אבא - ובכלל, איזה אדם - אני רוצה להיות, איזה חיים הייתי רוצה שיהיו לי, מה אני מעביר הלאה, מה אני עושה בכלל בחיים האלה...
אני מניח שאם ישאלו את האנשים שמכירים אותי, רובם הגדול יגידו שאני בנאדם טוב ואבא טוב לילדים שלי. אני משחק איתם, מודע לרגשותיהם, מנסה להעניק להם ידע וכוח וערך עצמי, ומסמן "וי" ברוב הסעיפים החשובים ב"החיים ע"פ אדלר פרקים 1-7", וב"הורות ... המשך לקרוא
44 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזו ילדות נוראית, מפחידה, מדהימה, מעוררת השראה, מזעזעת ומרגשת הייתה לג'אנט וולס ולאחיה!
לספר "טירת הזכוכית" הגעתי לאחר ששמעתי וקראתי עליו לא מעט. בדרך כלל במקרים כאלה הספר עצמו מאכזב והידע המוקדם הרב פוגע בראשוניות הקריאה, אך לא במקרה זה. סיפורה האישי של וולס ערער וטילטל אותי באופן בלתי צפוי. הוא גרם לי להעמת עם הקונספציות והדעות הקדומות שלי לגבי הורות ומשפחתיות, ולמרות כל מאמצי לא הצלחתי לגנות ולצמצם את הורי המחברת לכדי הורים מזניחים, מכורים ובלתי תפקודיים כפי שרציתי כל כך לעשות.
כידוע לכם, אנו, בני האדם, חושבים בתבניות ואוהבים לתייג. ספרות טובה... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
עד לאמצע הספר די השתעממתי. מאמצע הספר לא יכולתי להניח אותו. אני מנסה להסיק אם הספר שמח או עצוב או שניהם. אין לי תשובה וכנראה שלא תהא. המציאות עולה על כל דימיון.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב מאוד, מעט הזוי אבל מרתק ומעניין.
הספר מספר על משפחה בה זוג הורים מגדל את ארבעת ילדיהם בתנאים שבימינו היו נחשבים להזנחה טוטלית.
המשפחה מתגוררת בתנאי עוני מחפיר במיוחד לאור העובדה שההורים חסרי אחריות לחלוטין.
הספר הוא בעצם אוטוביוגרפיה של המחברת וכתוב בלשון לא שיפוטית לחלוטין. ממש מדהים כמה היא לא שופטת את הוריה למרות כל מה שעברה בגללם.
עלי לציין שבאופן חריג, כל מה שרשום על הכריכה האחורית, נכון!
אין כאן הגזמות!
ספר מומלץ מאוד!... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קשה מבחינת תוכן העלילה, בספר מתארים אהבה ללא תנאים ובכל תנאים, אומץ כוח השרדות בחיים קשים והזויים, סיפור על חיי משפחה שחייה חורגים מכל פרופורציה אפשרית, מעריצה את ילדי המשפחה איך ששרדו ושינו לחלוטין את דרך חייהם והצלחתם לחרוג לחיים נורמליים ואף טובים. סיפור קשה מטלטל וסוחף, ממליצה לקרוא רק לבעלי לב חזק, לי היה מאוד קשה לקרוא בספר ולכן הקריאה נמשכה כל כך הרבה זמן למקובל אצלי בספר של כ - 300 עמודים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מרתק מסוג הספרים שקשה להניח מהיד. הזכיר לי את הספרים הטובים שקראתי בעבר המתארים עוני מחפיר :" ענבי זעם" , ו " האפר של אנג'לה" . סיימתי לקרא אותו לפני מספר ימים ומאז כבר הספקתי לקרא ספר נוסף. אינני בטוחה שיש לי דברים טובים לומר על ההורים שכביכול הייתה להם דרך ייחודית לחנך את ילדיהם. נכון שהילדים רכשו מיומנויות שילדים בני גילם אינם מתעסקים בהם בחיי היום יום שאיכשהו אפשרו להם לשרוד את תקופת ילדותם ולא אחת יצאו ממנה בשן ועין יחד עם זאת הילדים הללו סבלו קשות מכל זוית אפשרית . ראשית ילדים אינם אמורים לחטט בפחי אשפה כדי להשיג לעצמם פת לחם לארוחת בוק... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תמיד הייתי סבורה כי ילדותי הייתה ענייה. לא בידע ובלימוד, חלילה, ספרים היו תמיד אוצרותינו החשובים ביותר, ואבי לימד אותי להרכיב משפטים ולחפש מילים נרדפות הרבה לפני שכיסו אפשר לו לקנות לי משחקי קופסה. לא היינו עניים כמו בספרים, שבהם שכנתי כתולעת עמלנית. לחם אכלנו לשובע וביתנו הקט לא מט ליפול. אבל בשר אכלנו רק בשבת, וכשרווח לנו קצת, פעמיים בשבוע, וקציצות פילה נידמו לי כעשויות מבהמה ששמה "פילה". למעשה הן היו טחונות מפילה של דג.
הבגדים שלבשנו היו תמיד בגדים מיד שנייה או בגדי ירושות מאמריקה. חלקם הותאמו לנו על ידי הוספת אימרה או חפת לשרוול, אבל טעמנו האישי ל... המשך לקרוא
58 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הייתי צריך לדלג על חלקים שלמים ולא לעזבו, כיוון שעניין אותי הסוף.
אומנם זה ספר קורות חיים, אבל לא מספיק מעניין לכל אורכו.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
יצר הסקרנות גבר עלי אחרי שקראתי באחד ממאמרי הספרות, שהספר "טירת הזכוכית" של העיתונאית ג'אנט וולס נמצא למעלה משש שנים, ברשימות רבי המכר של ה"ניו-יורק טיימס". לאחר שסיימתי לקרוא הבנתי למה.
הסיפור מתחיל בסצנה לא נחמדה כלל וכלל שמוכרת גם לנו מסרטים, מהטלביזיה ומהעיתונות.... הכותבת ג'אנט וולס נוסעת במונית בדרכה למסיבה, כאשר היא רואה מעבר לשמשת המונית, אישה שנוברת במכולות אשפה. האינסטינקט המידי שלה היה להשפיל את ראשה כדי שלא תזוהה. מי זו אותה אישה?
אימא של ג'אנט וולס.
הרגשתי כמו במסך קולנוע חצוי לשניים כשקראתי את השורות הללו. בתמונה אחת הבת עונדת פניני... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הסצנה הראשונה בספר היא ממש סצנה מסרט.
ניו – יורק, לילה, פנים מונית
אישה צעירה לבושה בהידור, מאופרת, יושבת במושב האחורי של מונית, בדרכה למסיבה, בקרן הרחוב אישה חסרת בית מחטטת בפחים, לפתע מבטיהן מצטלבים. האישה הצעירה משפילה מבט, אומרת משהו לנהג שממהר לשנות את כיוון הנסיעה . קאט.
סצנה חזקה, חזקה עוד יותר בספר כשקוראים שהאישה המבוגרת, חסרת הבית היא אמה של האישה הצעירה במונית.לא יפה אתם חושבים עכשיו, איך היא נותנת לאימא שלה להגיע למצב כזה ועוד מתביישת בזה, שתתבייש. חושבים שהבנתם את הסצנה. אז כמו בפרסומת של יס, לא הבנתם כלום.
האישה המבוגרת, היא אישה אמי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני כל הערכים והמחשבות: ספר מרתק שקשה להוריד ממנו את העיניים ובעיקר את המחשבות.
מלבד היותו סוחף, הוא מעלה שאלות רבות לגבי מה היא הורות טובה ומה היא נאמנות לערכים, ובאיזה מחיר. למדתי הרבה מהספר וזה בהחלט פותח אופקים ונקודות מבט חדשות. הסופרת מצליחה לגרום להזדהות ועדיין לא לפגוע באובייקטיביות של הקורא.
מומלץ ביותר. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הפתיע אותי שהסופרת הפליגה בתיאורים וזיכרונות מגילאים מוקדמים שלה, עד שלעיתים היה לי ספק באותנטיות של הסיפור. ככל שמתקדמים בקריאה, חווים את החידלון והכאוס של משפחה שממש אבל ממש לא מתפקדת. לא ברור איפה היו רשויות הרווחה, המורים, השכנים? כשהתיאורים הלכו והתרבו ולא נראה היה שיש אור בקצה המנהרה כבר רציתי להניח את הספר מידיי, אבל היה משהו בכתיבה שלה שמשך אותי לסיים אותו ואני לא מצטערת על כך. שוב קיבלתי שיעור על חריצות, התמדה ואמונה בעצמך. הסיפור טוב.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בעבודה שלי, אחרי שמנקים הכל, בסוף יש שם כמה מחשבים וכמה כרטיסים וכמה חוטים שמחברים ביניהם וכשמעלים את המתח או מפעילים את הסוללה קורה משהו. כשאנחנו מסיימים להכין מערכת יש סדרת בדיקות שעושים לה כדי לוודא שמה שקורה זה מה שהתכוונו שיקרה. ולפעמים זה לא מצליח. לפעמים מפעילים בדיקה ויש איזו תוצאה שלא צפינו ובדרך כלל יש מישהו שאומר "משום מה זה לא עובד". וה"משום מה" הזה תמיד הצחיק אותי. כי במערכות כאלה שיש בהן בעיקר אלקטרוניקה, זה תמיד משום שטעינו ואמרנו להן לעשות את מה שלא התכוונו שיעשו. ויש משהו מאד נוח בזה שאתה יודע שאם התוצאה בסדר סימן שעשית מה שצריך ואם הי... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים. החיים בזבל -- איך יוצאים מכך באמצעות נחישות תמיכה בין אחים למרות הורים שאינם מתפקדים ובורחים מאחריות.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ישבתי וחשבתי, ולא ידעתי איך לכתוב סקירה על הספר הזה. הוא באמת נוגע בכל כך הרבה נקודות כואבות ורגישות, וקשה לסמן את כולן. מה שאני אעשה זה סקירה עקיפה. אני הולכת לכתוב על ספרים אחרים, ודרכם לכתוב, או שמא לחשוב בכתב על "טירת הזכוכית. היות ואין לי את הידע המספיק של סימוני הבלטה בעורך הזה, אתם תצטרכו להסתפק בכוכביות כמסמנות כותרת. אני בטוחה שלא יהיה אכפת לכם.
* סוסי בר ***
חמוטל היא זו שכתבה על הספר ובכלל הכירה לי אותו. אמרתי שהוא מסקרן, ובתגובה היא אמרה שמדובר במחברת של "סוסי בר", וזה מה ששכנע אותי לחפש אותו ולקרוא. אז מה קדם? בקריאה שלי, סוסי בר קדם. בכתיבה - טי... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לכל אחד מאיתנו היו חלומות גדולים כשהיה קטן, אבל אז הגיעה המציאות...
"6 שנים ברציפות ברשימת רבי המכר של הניו - יורק טיימס"
זה המשפט שקופץ לנו לעין עוד לפני שקראנו את שם הספר, דבר שמעיד בד"כ על ספר לא משהו. דבר ראשון הניו- יורק טיימס מציגים לרוב ספרים דלים בתוכן ומאוד המוניים שמביאים את הספר להיות ספר זול. דבר שני, ברגע שכזה דבר מוצג בצורה בולטת זה מנסה לגרום לנו הקוראים לקנות את הספר, ולא משנה מה. ואם כזאת גישה פתחתי את הספר, וכמה שטעיתי...
הספר מספר דרך נקודת מבטה של ג'אנט הסופרת את סיפורה האמיתי בתוך משפחה לא מתפקדת בימי התבגרותה. הספר מתחיל מהיותה בת 3 ו... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מוזר שהספר נמצא ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיים ומאכזב שהספר הומלץ לי. נכון שאיש באמונתו ובמוזריותו יחיה , כל זמן שלא יפגע באחרים. אבל מכאן ועד לגדל ילדים
המרחק גדול. לא כל מוזר, ראוי לגדל ילדים וביחוד שמדובר על זוג הורים הזוי. הספר פותח בתמונה שילדה בת שלוש מבשלת נקניקיות על על מנת שתלמד להתמודד ונשרפת. אז לא צריך לקרא עוד פרקים כאשר כל פרק גרוע מהקודם על מנת להבין את הרעיון. יש הבדל בין לגדל ילדים על מנת לשרוד או ללמד אותם להתמודד אני בדרך הקשה לבין הזנחה פושעת.
או שייתכן שהספר מעורר דיון שאין בספרים אחרים , מה שלא משנה את הביקורת שלי. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
גם אני רוצה. גם אני רוצה ללכת עד הסוף עם העקרונות שלי, לחיות בלי רכוש, להסתכל על הכוכבים, ללקט מזון, לצייר, לכתוב, לישון בחוץ, לקרוא ספרים, לסרוג, לעשות מדורות, להיכנס לאוטו ולנסוע ולנסוע ולנסוע עד לאנשהו חדש. ואז אותו דבר שם.
שיט. יש לי ילדים.
והאמת שרוב הזמן אני גם לא באמת רוצה. זה קורה לי בעיקר אחרי עשרים דקות המתנה על הקו עם ביטוח לאומי, או כשאין לי מה ללבוש בבוקר, או כשכל הנעליים וכל התיקים של כל הילדים זרוקים על כל הסלון.
להורים של ג'נט וולס לא היו כאלה עניינים. דרך ההתמודדות שלהם עם החיים באמריקה היתה עריקה – למדבר, לעיירות נידחות, לשולי החברה. וול... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מהרגע שלקחתי את הספר לידיים לא יכולתי לעזוב אותו, הסיפור האנושי והנוגע ללב של ילדותה של ג׳אנט וולס מרגש, לא נתפס ולעיתים גם מצחיק
סיפור על ילדה שהפכה לאישה חזקה בגיל מוקדם מדיי והוריה הכריזמטיים ף, האקסצנטרים והלא מתפקדים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הספר הזה שאב אותי לתוכו למשך חצי יממה, ופשוט לא יכולתי להתנתק.
לא ברור לי אם זו השפה הזורמת כל כך שבה היא כותבת, או העלילה המרתקת כל כך דווקא בגלל המציאות המשתקפת מתוכה, אבל את הספר הזה גמעתי בפרק הזמן הקצר ביותר שיכולתי.
התחלתי מאוחר בלילה, וכנראה שזו היתה טעות, כי מצאתי את עצמי יושבת במסדרון המואר בשבת בלילה עד שלוש וחצי לפנות בוקר כדי לקרוא עד שהתנפחו לי העיניים. אבל זה היה שווה את זה.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר רגיש ושובר לב על ילדות בצל עוני מחפיר והורים בלתי קונבנציונלים. כותבת הביוגרפיה מציגה את הרגעים הקשיים בילדותה מנקודת מבט של חמלה ואהבה גדולה להוריה, למרות מה שבעיני הקורא נתפס כהזנחה משוועת, והפער הזה יוצר עניין מיוחד בעת הקריאה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
