ביקורות ספרים על הספר מובי דיק
|
מובי דיק מוצג כאחד מהספרים החשובים שנכתבו אי פעם, למעשה הוא מופיע כמעט בכל רשימה של עשרת הספרים הטובים שנכתבו מעולם. האם מוצדק? עניין של פרספקטיבה, אני לא הייתי מכניס אותו לרשימת 10 הספרים הכי טובים שקראתי אי פעם.
מלוויל נכנס לעומקם של דברים ובזכות זאת הוא מסייפ עם ספר עב כרס של מעל ל600ע"מ, אם היום הוא היה מביא את הטיוטה לאיזה בית הוצאה לאור מודרני היו חותכים את מובי דיק לחצי.
הסיפור מסופר בעיקר מפיו של ישמעאל, איש ים צעיר השש להרפתקה. הוא עולה על ספינתו של אחאב במטרה לצאת לצייד ליוויתנים. מדוע לצוד לוויתנים? כדי לפשוט מעליהם את שכבת השומן לחמם אותה ול... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
קראתי! הסיפוק שבקריאת קלאסיקה הוא סיפוק גדול. ולמרבה ההפתעה הספר הצדיק את עצמו. היה רצף, הקטעים מובנים וסה"כ קשורים אחד לשני. וכל המידע על הלוייתנים היה חדש לי, ונהניתי לקרוא אותו.
אהבתי במיוחד את התיאורים על החיים בספינה, על החיים בלב ים. שוו בנפשכם: אדם יוצא לדרך, מנותק מכל בעולם היבשתי. אל ארץ לא נודעת, אל כוחות טבע שגדולים ממנו עשרת מונים, גדולים מכל ספינותיו והיערכותו. וכוחו המיוחד של האדם הוא תבונתו. המזון שהוא מצטייד בו, סדר הפעולות שבהן הוא נוקט כדי להתגבר על הסערות, הרוחות, הלוויתנים, הכרישים וכל מה שעלול להיקרות בדרכו.
והנה בספר תבונת האדם עו... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כששאלו אותי אם קראתי את הספר "מובי דיק" עניתי כן, אבל ציינתי שזה היה מזמן מזמן ( 40-50 שנה ?), ספר טוב אבל אני לא כ"כ זוכר את העלילה.
אז קנו לי אותו מתנה (!) כך מצאתי את עצמי קורא "שוב" את מה שקראתי בעבר... הספר כתוב נפלא, העלילה המתרחשת על סיפונה של אונית צייד לווייתנים מונהגת על ידי רב-חובל פנאט, פגוע פצוע ומשחר לנקמה ביצור ימי אדיר בדמותו של הלוויתן מובי-דיק. אחאב, רב החובל שאיבד את רגלו בשיניו החדים של מובי דיק יוצא למסע של חיפוש נקמה ותאווה להשלמת המשימה. בדרכו הוא סוחב ומלהיב את צוות הספינה שיצא לשייט הארוך בלי שידע על כוונותיו הנסתרות של הקברניט. סיפור המ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאז הילדות, אני זוכר שדמות הלוויתן הלבן שייצג בתרבות את הרוע במהותו תמיד היה נוכח בחיי במקומות מסביבי. כשגדלתי על ערוץ לוגי, שודרה סדרת אנימציה שלקחה את הרומן הגדול כמו דפי זהב של מלוויל ועשתה לו איזו מין ורסיה. כשגדלתי והתחלתי להעריץ אלילי רוק נ רול, לא יכולתי שלא לתת תשומת לב לסולו תופים האייקוני של בונזו אצל לד זפלין שנשא את השם "מובי דיק". זה הזכיר לי את הלוויתן ההוא. לא בטוח אם זכרתי מהסדרה בלוגי או שכבר שמעתי על הסיפור. אבל תראו תראו, זפלין החוטאים הגדולים בסקס, סמים ועוד סקס שמבוקר בצורה קשה בימינו, הם אלה שהביאו אותי למלוויל ודבריו. בגיל 12, חשבת... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
#
את ההומור והאירונייה מרגישים מיד עם התחלת הקריאה, במשפטים הראשונים בהם מלוויל מציג את ישמעאל, שילווה את הסיפור במחשבותיו ותיאוריו. בתקופה בה נכתב הספר תפסה הדת, התנ"ך והברית החדשה מקום נכבד בגישתם של בני המעמד הבינוני והעליון. גם התייחסות ל"פראי-אדם" – אלה שמאמינים באלילים, אוכלים בשר-אדם, שהתנהגותם מוזרה לנוצרים המכובדים רווחה באותה תקופה, כשהנוצרים מרגישים עליונים על העכו"ם, מציעים להם להמיר את דתם ולהצטרף לנצרות, כאות להתפתחותם. אובססייה לא תורגמה אז אוטומטית לצורך באישפוז. לפעמים ממש להיפך – האובססיבי זכה בהערכת אחרים על נחישותו והרצון העז... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין ספק שמדובר בספר רחב יריעה, אשר מחברו עשה מעל ומעבר כדי לספק לקורא את הידע המירבי אודות לוויתנים (לפחות נכון לאותה תקופה), ואולי פה בדיוק טמונה הבעיה, שכן בסופו של דבר, לתחושתי, רוב הספר התעסק בצד המעשי של חיי הלווייתנים ובפרקטיקות בציד לווייתנים, בתוספת מעט עלילה. הספר גדוש בקונוטציות לתנ"ך, לפילוסופיה, לחברה, לדת, לפוליטיקה וכו' (ובזכות הערות המתרגם, כל הרפרנסים, כמו גם הביקורת הרבה, היו מובנים, מה שהוסיף להנאה), ויש בו דיאלוגים והתרחשויות מעניינות, אבל בסופו של דבר יצאתי בתחושה שקראתי יותר אנציקלופדיה מאשר רומן.
בשורה התחתונה, ההנאה לא היתה גדול... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הנחה: מובי דיק נחשב לרומן האמריקני הגדול בכל הזמנים. היה מי שכינה יצירה זו "רומן הנשמה של האומה האמריקנית".
הרהור על ההנחה: מובי דיק, בשונה מקלאסיקות אחרות, משווע להתבוננות בהקשר של כתיבת הספר. פרקים שלמים מתארים את הראליה של עולם ציד הליוייתנים. עיון אנציקלופדי - בהתחלה ובפרקים תוך כדי, תיאור גיאגרפי מדוייק, מעין 'ביוגרפיה של עולם הלוייתנים' (מזכיר מאוד את העיון בביוגרפיה 'הבריחה מגן עדן' על טולסטויי), וביוגרפיה מעצם טיבה מעוררת התבוננות בהקשר ההיסטורי.
לקחתי לידי את הספר 'היסטוריה עממית של ארצות הברית' של זין (Zinn) ועיינתי בפרקים העוסקים באמצע המא... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה היה טיול משונה. מקומות שאני מכירה, את חלקם היטב, אבל הם נראו אחרת לגמרי. אולי הצורך שלי לרצות הביא אותי להסתכל עליהם דרך העיניים של אלה שנסעו איתי ופתאום שמתי לב לדברים אחרים. ראיתי את הפרות. זה משהו שאף פעם אני לא מסתכלת עליו. בטח לא בודקת אם הן לבד או חושבת על הצל שיש להן ועל כמה אוכל נמצא סביבן ואיפה הן שותות.
היינו ארבעה. אני ועוד אשה אחת ושני רועים. טיילנו בצפון, מעמק בית שאן ועד לראש הנקרה, יום אחד. לא מעט פרות.
בעיניים של אנשים שחיים בנוף צהוב, שיודעים להעריך כל עץ ועץ, זה היה טיול בגן עדן. לא בחוץ לארץ, כי חוץ לארץ זה נגיש לאנשים כמונו, ממש גן עד... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"האם ראית את הלויתן הלבן?" – על הריקנות של הפרגמטיזם האמריקני
האומנות הגיעה באיחור לארצות הברית. במדינת המהגרים הזו, שהיוותה מקור מפלט חומרי ליוצאי אירופה שלא מצאו את לחמם ביבשת הישנה, צריך היה קודם לכל לבנות ולהיבנות: לתפוס חלקת ארץ, לצוד, להילחם במקומיים ולמצוא פתרונות ניוד, בנייה ומזון, וכל זאת במידי. זו התשתית הרעיונית של ארצות הברית: הפרגמטיזם, ומתוך מושג זה צמחה לבסוף גם האומנות והספרות האמריקאית, כתזה ואנטיתזה לאותו פרגמטיזם, כלומר ככזו שמצדיקה ומאששת את הפרגמטיזם ולאחר מכן ככזו שמטילה בו ספק.
מתוך הסתכלות זו על הפרגמטיזם יש לדעתי לקרוא... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מובי דיק הוא לא ספר פשוט לקריאה ודרושה סבלנות רבה בעת קריאתו. רוב הספר כולל תיאורים מדוקדקים ומפורטים אודות מלאכת ציד הלווייתנים ועולמם של הלווייתנים. שזורים בו לאורכו אמצעים ספרותיים שונים, כמו קטעים בנוסח מחזה, שמעשירים את קריאתו. למרות הקטעים התיאוריים המפורטים, הטיפה מייגעים, יש גם עלילה שמתרכזת במסע הצייד של קפטן אחאב אחרי הלווייתן מובי דיק שקטע את רגלו, המסופרת מתוך נקודת מבטו של ישמעאל, צעיר צמא הרפתקאות שנמנה עם המפליגים בספינה. בסך הכול מדובר בקלאסיקה לא רעה שטומנת בחובה, בשפה עשירה, לא מעט קטעי חשיבה פילוסופיים.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"כדי לכתוב ספר רב עוצמה עליך לבחור בנושא גדול; אין בנמצא ספר טוב שנכתב על אודות פרעוש ."-הרמן מלוויל .
האמת הוא צדק !
קצת הרגשתי כמו משל המערה של אפלטון משלא קראתי עד כה את מובי -דיק . בערות מצידי? רתיעה? הספר טרחני או גאוני ?.
אז ההחלטה הייתה להכנס למערה וגם לנסות לצאת ממנה בחיים ועם מודעות אחרת, שוֹנה ונוספת בקריאת ספרי קלאסיקה שלא קראתי עד כה . לפני שהתחלתי לקרוא שוטטתי קצת ברחבי השדות האינסופיים של האינטרנט אודות מובי-דיק והבנתי שאני הולכת לקרוא ספר שהנו: או טרחני או גאוני!,ומכאן שמלוויל צדק כשאמר שאין בכוונתו לכתוב על הפרעוש . מכתיבה על פרעוש - לא... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר כתוב בשפה יפה של פעם, לצערי לא הצלחתי לרדת לעומקו והנחתי אותו מידי אחר כ100 עמודים. הסיבה היא שחשתי כי הסופר מכניס המון משמעויות נסתרות חלקן מהתנ"ך, משמעויות של הבנתי- זה ממש כמו לקרוא צופן בלי להבין את משמעותו. לא ניתן להישאר על הרובד השטחי במובי דיק וכי הדבר מקביל ללהישאר על רובד השטחי בכתביו של שי עגנון. ממליצה על הספר לאוהבי הספרות הקלאסית אשר ראשם חד מספיק להבין סמלים ומשמעויות שונות אשר הספר טומן בתוכו.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
חולשתה של המהדורה המחודשת משתקפת היטב אפילו בעטיפה של הספר, שבה מוצג כריש. לא לוויתן - כריש.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בשבוע הספר המליץ לי אחד המוכרים על "מובי דיק" בתרגום חדש בהסבירו כי התרגום הישן היה בלתי קריא בעליל.
אני מוכרח לחלוק עליו.התרגום הקודם היה יצירת אומנות. הייתי לוקח את הספר לידיים ואחרי דקה כבר ישנתי מעולה.חודשיים תמימים הספר דאג לשנתי להיות מצוינת.
התרגום החדש רק יעשה עוול.הריי הספר לא מעניין - רב חובל (אחאב) שיש לו אובססיה לפגוע בלוויתן לבן (מובי דיק),מסופר מנקודת מבט של נוסע (ישמעאל).בדרך הסופר מתאר סוגיי לוויתנים ועוד כל מיני חיות ים.ומגדיל לעשות בנסיון לקבוע מאיזה סוג היה הלוויתן של יונה הנביא.
לפחות למען הדורות הבאים ,שינה זה דבר חשוב !!! ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
(כמעט) לכל אחד יש לוויתן.
וכמעט כל אחד מנסה לצוד אותו, לרכב עליו, או לכל הפחות לנסות לשלוט בו.
אחרי שסיימתי שוב לקרוא את היצירה הקשה, מופלאה, מפרכת, מצויינת ומלנכולית הזו, אני חושב שזה הסיכום: לכל אחד יש לוויתן.
הררי המילים הנשטפים בגלים בהם נלחמים אחאב וישמעאל ושאר אנשי הצוות מקיפים את הנפש מכל צדדיה ומעבירים בעצם את התובנה הזו, של המאבק הפנימי ביצר, בדחף, בנקמה והמסע הארוך אל עבר הנחמה (זו שכמעט לעולם ואינה מושגת, כמו שכמעט אף אחד לא יכול לצוד לוויתן לבן).
זה ספר למעטים. אני לא מדבר על צליחתו הפיזית (כשלעצמה משימה כבירה) אלא על ההפלגה הארוכה והקשה עד מ... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קלאסי מה שגורם לרצות לקרוא אותו
אחכ כשנכנסתי יותר עמוק לספר הוא התחיל כבר להתיש אותי...
ההתחלה מעניינת ונותנת רצון להמשיך לקרוא אבל ההמשך כבד משהו.
מסקנה שלי: תתחילו לקרוא ובהמשך תראו כבר עם זורם אז מה טוב עם לא אז.. לא...... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מצד אחד ספר קלאסי שחובה לקרוא אותו.
מצד שני ספר מתיש שהיה לי קשה לצלוח... חלקים ארוכים בספר שיעממו אותי עד מוות. נסלח לו כיוון שנכתב ב 1820...... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר חובה לכל מי שמתעתד לצאת לציד לוויתנים בספינה מהמאה ה - 19. לכל האחרים עדיף לדעתי לוותר על הספר המייגע הזה. אמנם ניתן למצוא בו מספר "פנינים" וכמה פרקים מרתקים ומרחיבי ידע אבל ככלל הספר פשוט מתיש ולא מצדיק את המאמץ.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא יודעת, שמעתי המון על הספר הזה. אבל כשמצאתי אותו והתחלתי לקרוא, ממש לא הצלחתי להמשיך.
הכתיבה מאוד כבדה וקצת מוזרה, העלילה לא מלהיבה- לפחות לא בשלב אליו הגעתי.
בקיצור אחד הספרים הבודדים שלא הצלחתי לסיים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
חרף הסופרלטיבים הרבים שנשפכו על הספר, למרות השתייכותו למועדון "ספרי חובה בכל בית" וההכרה בו כ-"רומן האמריקני הגדול בכל הזמנים", על אף השפה העשירה הרוויה במטאפורות וסימבולים, אני חייב לומר שהוא הצליח לייגע אותי. לאורך הסיפור כולו, מטלטל אותנו מלוויל מעניין אחד למשנהו, לרוב ללא כל קשר נראה לעין, כאשר הוא מעמיס מידע חיוני יותר וחיוני פחות על לוויתנים, גודלם, צבעם, חייהם, שלבי הציד שלהם ועוד ועוד. יש כמובן בספר כמה רגעי נחת, בהם אתה לפתע מבין למה לעזאזל מכנים את מלוויל "גאון", אבל כמכלול אחד שלם, מעט התאכזבתי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אומנות הסיום.
הקריאה בספר קשה - צריך הרבה סבלנות בכדי לצלוח את התיאורים האנטומיים של הלוויתן או את הוראות בניית האוניה לצייד לוויתנים. ספר למיטיבי הלכת...
אבל הדובדבן שמחכה בסוף! מצמרר, כמו שכתבו פה לפני כן. בהחלט מצדיק את השייט האינסופי במרחבי הספר.
... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמת שלא כ"כ התחשק לי לכתוב ביקרות על הספר.
קצת עצבן אותי.
מצד אחד הכתיבה והתרגום של גרשון גרון מעניינים מאוד וכשהספר מתמקד בעלילה הוא מאוד מעניין. אבל (!) כשישמעאל חובש את כובע הביולוג הימי ומתחיל בתיאורי הלוויתנים כחיות אצילות ההגזמה הופכת להיות מין מועקה , עד כדי כך שחיכיתי שתסתיים בכליון עיניים (מודה שאפילו קפצתי על כמה פסקאות). קצת ייאש אותי לקרוא בפעם השישית על גודלם של הלוויתנים והחלוקה לתת משפחות.
אם מחלקים את הספר לשניים ומתמקדים בעלילה הוא מצויין, עבורי התיאורים הזואולוגים היו מיותרים. אני מניח שיהיו שיגידו שהם תורמים לתחושה, לחוויה, ומא... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"מובי דיק" ההיית או חלמתי חלום...
זו לי הפעם השלישית לקרא את מובי דיק של הרמן מלוויל בתרגומו המדויק מדי של אמיר אהרן וכל פעם עולים בעיני רוחי פנים אחרות לישמעאל ולאחאב , כל פעם הלוויתן הוא הוא מפלצת גורל שונה וזה , זה מה שהופך את הספר לקלסיקה בעיני (כניראה שבעוד 5 שנים אקרא בו שוב) !!!
מומלץ בחום!!!
קובי דייטש... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אכן קלאסיקה אמיתית! כמעט כל אחד מכיר את הסיפור, ולכן קשה קצת לעכל שמתוך ספר של 630 עמודים, המפגש הראשון עם הגיבור מתרחש בעמוד 590...
אבל אם תשאירו את העלילה בצד, ותצליחו להנות מסיפור מרתק ומלא רמיזות ומשמעויות (הכי טוב לקרוא את הגרסה המוערת)- מובטחת חווית קריאה משובחת!
פעמים רבות התקשיתי להאמין שמדובר בספר שנכתב לפני 160 שנה...
ממליץ, אבל לא בחום... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אך איזה ספר נפלא, קלאסי.
עלילה מהממת, דיון בחיים ומוות, מאגיה ואמונה, שליטה ושחרור, אובססיה מסוכנת ראיית הנולד ואהבת אדם.
שושן... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
שני שליש מן הספר הוא כמו לקרוא ויקיפדיה על צייד לוויתנים במאה ה-19.
שליש מן הספר הינו סיפור יפה אשר מתאר הרפתקאה עם מגוון רחב של מוטיבים, ביניהם: דת, היסטוריה, ספרות ועוד.
אני מאמין שהספר הינו קלאסיקה לכל ילד אמריקאי מכיוון שדרך הסיפור (מהדורת נוער אינה מכילה את כל המידע על צייד לוויתנים) מלמד לא לשפוט אדם על פי מראהו או המקום ממנו הוא בא. בנוסף, הכי חשוב לזכור שרצונות ושאיפות אשר מגיעות לרמה אובססיבית עלולות ליטול חלק נכבד מן החיים (אפילו את החיים עצמם, כפי שמתואר בספר). אובססיה עלולה לעלות בבריאות פיזית, פסיכולוגית (התקרחות,חחח), זמן, כסף, השקעה ומאמץ. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חרא של ספר משעמם חסר דיאלוגים תיאורים אין סופיים של מיני לוויתנים חסר שנינות פשוט בזבוז של זמן ואני יודע שהוא נחשב לקלאסי ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
טרם גיבשתי דעה מוצקה לגבי טיבו האלטרנטיבי של הספר מובי דיק,ספק אם איי פעם אצליח.מה שבטוח-הרמן מלוויל גאון-פשוט איש אשכולות,חכם,רב גוני,מדהים.
לצערי,חווית הקריאה של הספר לא הייתה מדהימה עבורי.לא רק שהציפיות היו גבוהות מדי,גם הקריאה מעיקה יתר על המידה.
לעומת ספרים מעולים-צולעים אחרים הטוב והרע ב'מובי דיק',מבחינתי האישית, אינם משתלבים בהרמוניה משוועת ולכן אפריד בבוטות.
הטוב במובי דיק:
בכל הסיפור קיימת אווירה מסתורית ביותר,משהו גדול שמעניק לקריאה רגש קצת מגלומני- הייתי אומרת-כאילו גם אני עליתי על סיפון הפיקוויד במובן כלשהו (המלצה חמה לשמוע את הקטע ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים, מושקע ומצמרר. פשוט אין לי אוצר מילים מתאים לתאר את הספר. זה ספר כל-כך...... מדהים שהוא מפחיד (מצטער שאני חוזר על אותם המילים אבל אין דרך אחרת לתאר)
לדעתי לא כולם יבינו אותו (רק בשביל נדב לא כתבתי גילאים. מרוצה?) האמת, גם אני לא. אבל מרגישים את השנאה היוקדת של אחאב כבר מהדף הראשון. ספר מדהים אבל חבל שמלוויל הכניס כל-כך הרבה טענות לכנסייה (למרות שרובם נכונות עד היום [אבל אני אומר שהוא לא היה צריך לעשות את זה מסיבה אחת: זה קטע לו את הקריירה]). בקיצור מומלץ אך לא בחום.
הזוהן
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מובי דיק הוא ספר נהדר.
העלילה מתקדמת לאיטה לאורך 630 עמודי הספר, בהם נשזרת בפנינו דמויות מצחיקות וטראגיות כאחד, ובראשם אחאב, קפטן הספינה.
הסיפור נע מרגעים מצחיקים עד דמעות (שבהן מוצגות התנהגויות אבסורדיות ומצחיקות של אנשי הצוות, הימאים) ועד לקטעים קודרים שמציגים את הפינות הנסתרות והאפלות בראשו של קפטן אחאב.
כל זה מסופר בפי מי שמבקש שנכנהו ישמעאל, שטורח גם לפרט באוזנינו (או שמא עינינו) פרטים אינסופיים אודות הלוייתנים והחיים בספינה שתפקידה הוא לצוד לוייתנים.
יש אשר ימצאו את הספר הזה משעמם, עם תיאוריו הרבים והארוכים, אבל לדעתי הוא אכן ראוי למעמד... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
