|
#
פלורן-קלוד, גיבורו של וולבק המספר את הסיפור בגוף ראשון, הוא אימפוטנט עם דיכאון קליני בן 46. זה מצבו הגופני והנפשי של היצור האומלל. לבעיה הראשונה הוא נעזר בזכרונות, לשנייה בכדורים נוגדי-דיכאון ומדכאי ליבידו, שמגבירים את בעייתו הראשונה.
את האימפוטנצייה – הגופנית והנפשית – הו... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
"למחרת לא הלכנו ליער": המשפט הזה, העצוב עד מוות, מייצג היטב את הספר המשובח הזה, ספר שלבו לא בהתרחשויות שבסיפור אלא במה שלא מתרחש בסיפור.
נדמה שיש שתי עלילות: העלילה האחת היא סיפור ביקורה של נורה בקובנה בקיץ של שנת 1931. נורה בתחילת שנות העשרים שלה, סטודנטית יהודייה, ציונית, שלומדת ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
בשנת 1652 ייסד יאן ואן ריבק, איש מינהל באימפריה ההולנדית, יחד עם מתיישבים הולנדים את המצודה באזור כֵּף התקוה הטובה שתהפוך לימים לקייפטאון. צאצאי המתיישבים האלו יחד עם רבים נוספים שהגיעו בשנים הבאות מהולנד, גרמניה וצרפת, שנקראו הבורים (איכרים) או אפריקנרים, היו למתיישבים הלבנים ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
#
רק כשקראתי את "דבר המחברת ותודות", בסוף הספר, בו כתבה סיימון "לא רציתי לשנות את ההיסטוריה" הבנתי שזה בדיוק מה שהיא רצתה. לתת סיפור חדש לאנשים שהחיים התאכזרו אליהם. היא משתמשת בחופש היצירה של הסופר כדי לעשות את זה. הספר מעניין, אך אין יקום בו הסיפור הזה יכול היה להתרחש, פרט למוחה ... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
טוב אין הרבה מה לומר על קלריס. אני במועדון שלה סופית מה אני אעשה. היה נחמד ב"קרוב ללב הפראי" הבכור, היא קנתה אותי סופית ב"תשוקה על פי ז'. א." שמרוב שאהבתי אותו כל כך לא הצלחתי לכנס מילים. והפעם, נראה שקלריס בעצמה ב-1973, כתבה את Agua Viva שמעולם לא תורגם לעברית. והיא מנסה לתפוס מהות. היא מתע... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
הספר החדש של הסופר האמריקאי ג'ונתן פראנזן הוא ללא ספק ספר מופת.
הכתיבה של הסופר מספרת את סיפורה של משפחה אמריקאית ערב חג המולד ב1971.
לכל אחד מבני משפחת הילדברנט יש סיפור אישי משלו וכל אחד מתפרק לרסיסים.
האב אשר עובד ככומר בשיקגו מגלה בתוך תוכו רצונות רבים המתנגשים עם רצונותי... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
עם הספרים הקלאסיים אני תמיד מחכה. אני ממתינה שאתבשל קצת על אש קטנה. כמו ארוחה דשנה שמחכה לקניבלים.
שמים במים פושרים, מוסיפים תבלינים ורטבים וממתינים אולי יממה.
כמו חמין, כמו ג׳חנון וביצים חומות.
אחרי ההכנות המרובות, מתקבל תבשיל יוצא מן הכלל ואפשר ללקק את האצבעות אבל לעיתים זה... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
#
אנדי ויר הוא אדם טוב ותמים. מאיפה אני יודעת? הוא מספר על סכנת השמדה די מיידית המרחפת על כדור הארץ (לא מגיפה, תודה לאל, גם לא מלחמה אטומית. יש עוד דברים שמסכנים את כדור הארץ ועם חלקם הורגלנו לחיות). לאור הסכנה כל מדינות העולם מתארגנות ומסכימות על פרוייקטורית, בעלת סמכויות בלתי מ... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אני עומדת לכתוב דיס-המלצה קשה!
רציתי ספר לצחוק איתו בקול, אבל מה שקרה בפועל זה שגיחכתי, אולי, במקומות ספורים וגם זה בלב. כל הספר כאילו קליל אבל הוא לא! מירב הלפרין כל כך מתאמצת להשמע לא מתאמצת. הכל כביכול מושחז, אבל בעצם חוזר על עצמו ורדוד באופן שלא קראתי כבר המון זמן! מה, אם היא ת... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
****
"האבולוציה היא אחד הדברים החכמים ביותר שברא אלוהים"
מאיר שלו
ייתכן שאי פעם הרהבתי עוז לחשוב שעשוייה להיות לי גינת בר כזאת, בוסתן אפוף קסם ובו אינספור עצים ופרחים, וצבים שועלים וקיפודים תועים ביניהם. אבל וואלה, לנוכח הקריאה בספר הזה, נראה שגם את הרעיון הזה מוטב שאגנ... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
#
כשקראתי את ספרה הקודם של הארו "עשרת אלפי הדלתות של ג'נוארי" נהניתי מאד. אהבתי את הדמיון המקורי, את העולם שהיא בראה ותיארה, את הרעיונות היפים ואת הכתיבה הרומזנית. היה לי ברור שאקרא את ספרה השני. אבל אבוי, אכזבה.
מדובר בסוג של היסטוריה חלופית. הזמן - המאה ה-19, המיקום – עיר בשם ניו... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
החיים במערב יקרים, מזג האוויר קר; והזונות באיכות גרועה. קשה לעשן במקומות ציבוריים, כמעט בלתי אפשרי לקנות תרופות וסמים; עובדים הרבה, יש רעש ומכוניות, והביטחון במקומות הציבוריים אינו מובטח. לפתע הבנתי במבוכה שהתייחסתי אל החברה שחייתי בה כאל סביבת חיים די טבעית - כמו אל סוואנה או ... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
גילוי נאות, ספרו היחיד של מאיר שלו שקראתי היה שתיים דובים. אהבתי את הספר ונהניתי מהסיפור שהסתיר בתוכו דרמה גדולה, סיפור של משפחה, פסיכוטית משהו, עם הנוף הישראלי-ציוני וניחוחות וטעמים של פעם, אין ספק, השפה היפה, הדמויות, הדרמה המשפחתית והסיפור, הכל עבד. אחרי שתיים דובים התחלתי לק... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
#
הגיבור בספר הזה מגיע מרקע פשוט עד בעייתי, הצליח להגיע ללימודי משפטים בהרווארד, אחרי שהיה עבריין כקטין וקיבל משופט ברירה שאי אפשר לסרב לה: כלא או גיוס לצבא. מסתבר שגיוס לצבא האמריקאי נתפס אצל קווירק קצת יותר טוב מכלא רגיל, ושחרור משירות מוחק, פחות או יותר, את מה שהיה לפניו ומנק... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
שם הספר נלקח מהשיר המוכר
S MY BROTHER HE AIN'T HEAVY, HE'
משנות השישים שהפך ללהיט בינלאומי .
מקור השיר באכסניה לנערים במצוקה או חסרי בית שנזקקו לעזרה.
בפתיח שוקי לשם כותב: "לכולנו יש סיפורים, סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו, ובחלקם אנחנו מאמינים, מאמינים שה אמת לאמיתה., באחרים-אם נהיה כ... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
מלאך אזירפאל, שבנוסף לתפקידו השמיימי גם סוחר בספרים, וקראולי השד, נחש, דנים בנושא גירוש גן עדן. לטענת הנחש אלוהים הגזים עם התגובה שלו, המלאך אומר שאין צורך להטיל ספק ולפקפק בחכמה האלוהית, גם אם לא מובנת. הם בסהכ שלחו את הנחש לעשות קצת בלאגן, אז הוא עשה, וזה באמת תפקידו שהרי הוא שד... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
איך שלא מסתכלים על זה המציאות לאחרונה לא להיט. לכן כדרכי בקודש אני מנסה לברוח קצת לעולמות אחרים, לפעמים במרחב ולפעמים בזמן.
את אנדי וייר כבר כמעט שאין צורך להציג. ספרו הראשון הפך לסרט מצליח לבד על המאדים. אהבתי את שניהם ולשם שינוי עם העדפה קלה לסרט, בגלל כמות ההסברים הטכניים ב... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ספר מעולה וגאוני! סיפור שמועבר בתלת מימד, ממחיש את הניכור ועושר האנושיות אבל לא חוטא לקלישאות הכינו עצמכם להרפתקאה ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
****
נדמה לי שאת יעל דרזניק פגשתי פעם אחת בסך הכול. זה היה בפתח תקווה, בליל שישי אחד, בחודש מאי לפני שלוש שנים כמעט, בשתיים וחצי לפנות בוקר. הייתי עייף נורא אבל הגוף שלי המה באדרנלין. והיא, היא הייתה צעירה כזאת, יפה, וקרנה ממנה סמכותיות שקטה. הסתכלתי עליה בחשש, לא ידעתי מה לומר, ו... המשך לקרוא
43 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
