מלאך אזירפאל, שבנוסף לתפקידו השמיימי גם סוחר בספרים, וקראולי השד, נחש, דנים בנושא גירוש גן עדן. לטענת הנחש אלוהים הגזים עם התגובה שלו, המלאך אומר שאין צורך להטיל ספק ולפקפק בחכמה האלוהית, גם אם לא מובנת. הם בסהכ שלחו את הנחש לעשות קצת בלאגן, אז הוא עשה, וזה באמת תפקידו שהרי הוא שד ושדים לא מסוגלים לעשות טוב. ובכל זאת, לטענתו, אלוהים בהחלט הרחיק לכת. למה לטעת סקרנות בבני האדם, לנטוע עץ ואז לתקוע להם מול הפרצוף פרי אסור ועם אצבע ניאון מהבהבת להצביע עליו ולומר, בתיאבון!? מה הוא חשב שיקרה בדיוק? אולי גם זה חלק מהתוכנית הנשגבת?
על פי נבואותיה הנחמדות והמדויקות של אגנס נאטר, מכשפה, העולם יחדול מלהתקיים בשבת, ארמגדון, קץ הימים, יום הדין. ליגיונות גן עדן וגיהינום מתכוננים למלחמה וזה הולך להיות לא נעים בכלל.
לפני 11 שנים בוצעה החלפה בבית חולים, שני תינוקות, אחד בן אדם רגיל והשני, משמיד המלכים, מלאך באר תהום, החיה הכבירה המתכנה דרקון, שר העולם, אבי השקרים, זרע השטן ואדון האפלה, שצפוי להוביל את העולם לאבדון והוא התכלית של כל התוכנית, הוא האחד שיוציא אותה לפועל. שמעו קטע, היה בלבול קטן, מישהו שכח איפה הניח את האנטיכריסטוס.
אזירפאל וקראולי, שחיו עידנים בין בני האדם, פיתחו כלפיהם אמתפיה ובנוסף למדו להעריך ולאהוב את ההנאות הקטנות שבחיים, כמו למשל לרכב בבנטלי השחורה ולקרוע את הכבישים לצלילי QUEEN, לאסוף ספרים ולהשתכר בבר או בחדר האחורי של חנות הספרים, לאכל במסעדות קטנות ומקסימות, לעשן טבק, לטפל בצמחים, להאכיל ברווזים, להקשיב לקלטות ודיסקים וכו' וכו'. כן, העולם יהיה הרבה פחות מעניין אחרי קץ הימים ולכן השניים מסרבים לקבל את הדין, הם החליטו לשתף פעולה כדי לחבל ולסכל את התוכנית האלוהית.
אז מה היה לנו? הכל מהכל; מלאכים, שדים, ארבעת פרשי האפוקליפסה שהפעם ירכבו על אופנועים (הם הרי במאה ה-20), נחש, מכשפה, ציידי מכשפות, אחד ניוט שהוא צאצא של איזה מישהו שפעם שרף מכשפה, סמל רוטן ששונא את כולם באותה מידה והמשקה האהוב עליו חלב מרוכז, יש גם ארבעה ילדים עם דמיון פרוע שאוהבים לשאול שאלות ולצאת להרפתקאות והם בטח לא מתכוונים לעמוד בצד בידיים שלובות, אנטיכריסטוס אחד, בשלב מסוים הבנטלי תעלה בלהבות, דגים יפלו מהשמיים, לוויתנים, קראקן יגיח מהמצולות, צפרדעים, וגם תמנון שנוהג ברכב וטוסטוס מעופף וטיבטים שחופרים מנהרות וחייזרים וכלב ופרות שעושות סלטות ושלל יצורים אחרים, בקיצור... כאוס משעשע למדי, שנון, גדוש בהומור, דמויות שכיף לקרוא, ובעיקר מלא ברעיונות ונקודות למחשבה מעניינות, תהיות על הבריאה, על החיים וכמובן שלא חסרה ביקורת על בני האדם, אסקפיזם נהדר.
"לא נברא התפוח שאינו שווה את הצרות שמסתבכים בהן כדי לאכל אותו"
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
