“מירב הלפרין, אפשר להיות חברה שלך? "מירב כותבת מצחיק", ככה קראתי באיזה דיון בפייסבוק של מישהי שביקשה המלצה לכתיבה מצחיקה. מצחיק זה מתאים לי עכשיו, חשבתי לעצמי. אני אחרי תקופה קשה, ותכף אני טסה לחו"ל ואהיה זקוקה לספר טיסה חביב. הסיפור עוקב אחר אישה בת 45, גרושה טרייה שבעלה החנון שמעולם לא חשדה בו בדבר, מחליט יום אחד לבגוד בה עם טבעונית הזויה שמייצגת את ההפך הגמור ממנה. כעת היא תקועה לבדה עם”

“"ספר נחיתה", כך קראתי לספר הזה בביקורת הקודמת שלי. אז כן, זה בהחלט היה ספר שנתן לי חתיכת נחיתה, נחיתה למציאות. בשבוע שעבר העליתי את הביקורת על הספר הראשון של מירב הלפרין, ספר ששימש לי כספר טיסה חביב ותו לא. את ספר ההמשך חשבתי שאקרא כ"ספר נחיתה" שיהיה כנראה חביב לא פחות ויחזיר אותי לארץ מפראג היפה בהדרגה ובקלילות. מירב הלפרין הפתיעה אותי בצורה שלא חשבתי שתקרה. הספר הזה כתוב בשנינות עצומה, ב”

“אני עומדת לכתוב דיס-המלצה קשה! רציתי ספר לצחוק איתו בקול, אבל מה שקרה בפועל זה שגיחכתי, אולי, במקומות ספורים וגם זה בלב. כל הספר כאילו קליל אבל הוא לא! מירב הלפרין כל כך מתאמצת להשמע לא מתאמצת. הכל כביכול מושחז, אבל בעצם חוזר על עצמו ורדוד באופן שלא קראתי כבר המון זמן! מה, אם היא תכתוב "סקס" חמש פעמים בעמוד זה יגרום לי לחשוב שהיא קלילה ומגניבה? אם היא תתאר את בגדי גוצ'י ופראדה זה יעניק לדמות יוק”

“-אתם מותשים? -אין לכם מצב רוח? -אולי עייפים מההכנות לראש השנה? אם התשובה היא: "כן" לכו על הספר הזה. הספר הנוכחי הוא המשכו של הספר הראשון "בעלי לא בבית". אני מצאתי אותו יותר בשל, מהיר, קצבי, עצבני, מרושע, ארסי ובשתי מילים: "סטנד אפ קומדי". להזכירכם, ב"בעלי לא בבית" היא פגשה את אביב שהבטיח לה פרק ב' מושלם, אך ציפיות יש רק לכריות... למרבה הצער, אביב החליט לשוב לזרועותיה של גרושתו. הי”

“מירב הלפרין, אפשר להיות חברה שלך? "מירב כותבת מצחיק", ככה קראתי באיזה דיון בפייסבוק של מישהי שביקשה המלצה לכתיבה מצחיקה. מצחיק זה מתאים לי עכשיו, חשבתי לעצמי. אני אחרי תקופה קשה, ותכף אני טסה לחו"ל ואהיה זקוקה לספר טיסה חביב. הסיפור עוקב אחר אישה בת 45, גרושה טרייה שבעלה החנון שמעולם לא חשדה בו בדבר, מחליט יום אחד לבגוד בה עם טבעונית הזויה שמייצגת את ההפך הגמור ממנה. כעת היא תקועה לבדה עם”

“"ספר נחיתה", כך קראתי לספר הזה בביקורת הקודמת שלי. אז כן, זה בהחלט היה ספר שנתן לי חתיכת נחיתה, נחיתה למציאות. בשבוע שעבר העליתי את הביקורת על הספר הראשון של מירב הלפרין, ספר ששימש לי כספר טיסה חביב ותו לא. את ספר ההמשך חשבתי שאקרא כ"ספר נחיתה" שיהיה כנראה חביב לא פחות ויחזיר אותי לארץ מפראג היפה בהדרגה ובקלילות. מירב הלפרין הפתיעה אותי בצורה שלא חשבתי שתקרה. הספר הזה כתוב בשנינות עצומה, ב”

“אני עומדת לכתוב דיס-המלצה קשה! רציתי ספר לצחוק איתו בקול, אבל מה שקרה בפועל זה שגיחכתי, אולי, במקומות ספורים וגם זה בלב. כל הספר כאילו קליל אבל הוא לא! מירב הלפרין כל כך מתאמצת להשמע לא מתאמצת. הכל כביכול מושחז, אבל בעצם חוזר על עצמו ורדוד באופן שלא קראתי כבר המון זמן! מה, אם היא תכתוב "סקס" חמש פעמים בעמוד זה יגרום לי לחשוב שהיא קלילה ומגניבה? אם היא תתאר את בגדי גוצ'י ופראדה זה יעניק לדמות יוק”

“-אתם מותשים? -אין לכם מצב רוח? -אולי עייפים מההכנות לראש השנה? אם התשובה היא: "כן" לכו על הספר הזה. הספר הנוכחי הוא המשכו של הספר הראשון "בעלי לא בבית". אני מצאתי אותו יותר בשל, מהיר, קצבי, עצבני, מרושע, ארסי ובשתי מילים: "סטנד אפ קומדי". להזכירכם, ב"בעלי לא בבית" היא פגשה את אביב שהבטיח לה פרק ב' מושלם, אך ציפיות יש רק לכריות... למרבה הצער, אביב החליט לשוב לזרועותיה של גרושתו. הי”